14/01/2024
כמה מוכר ויפה
במהרה בימינו
"מגיל צעיר אני מעביר זמן בספריות.
כשילד לא רוצה לחזור הביתה, המקומות שהוא יכול ללכת אליהם מוגבלים.
הוא לא יכול להיכנס לבית קפה וגם לא לקולנוע. המקום היחיד שנשאר הוא ספרייה.
אין צורך לשלם דמי כניסה, ולא אומרים כלום לילד שנכנס לספרייה לבדו.
אפשר להתיישב על כסא ולקרוא ספרים כאוות נפשך.
בדרך חזרה מבית הספר, הייתי נוסע לספרייה העירונית שבשכונה שלי.
גם בחופשות הייתי מבלה שם די הרבה זמן לבדי.
הייתי קורא מכל הבא ליד - סיפורים ורומנים, ביוגרפיות וספרי היסטוריה.
אחרי שסיימתי לעבור על כל ספרי הילדים עברתי אל מדפי הקריאה הכללית וקראתי ספרים למבוגרים. סיימתי לקרוא עד הדף האחרון גם את הספרים שלא הצלחתי להבין כל כך.
כשהייתי מתעייף מן הקריאה, נהגתי להתיישב באחד התאים שיש בהם אוזניות ולהקשיב למוזיקה.
לא היה לי ידע רב על מוזיקה ולכן הקשבתי לכל מה שהיה על המדף, מימין לשמאל לפי הסדר. כך התוודעתי לדיוק אלינגטון, לביטלס וללד זפלין.
הספרייה הייתה לי לבית שני. ואולי צריך לומר שלגבי הייתה הספרייה ביתי האמיתי."
(מתוך: קפקא על החוף/ הרוקי מורקמי, כתר, 2007. תרגום: עינת קופר)
מזל טוב לסופר הרוקי מורקמי שחוגג היום יומולדת 75.
אילו ספרים שלו קראתם ואהבתם?
