04/08/2026
ישראל שוב נשארת על הרציף בזמן שהרכבת האזורית יוצאת לדרך.
במשך שנים סיפרו לנו שנורמליזציה עם סעודיה היא "רק עניין של זמן". שהיא תגיע בזכות כוח, בזכות לחץ, בזכות עמידה איתנה. אבל המציאות מוכיחה בדיוק את ההפך.
ארצות הברית וסעודיה מקדמות עכשיו את אחד ההסכמים האסטרטגיים החשובים ביותר במזרח התיכון – הסכם ביטחוני, כלכלי וגרעיני – וישראל כבר אינה חלק בלתי נפרד ממנו.
פעם זו הייתה עסקת חבילה: ארה"ב, סעודיה וישראל. ישראל הייתה אמורה להיות הגשר להסדר אזורי חדש, שיחזק את הברית מול איראן, ירחיב את מעגל השלום ויעניק לכולנו ביטחון לטווח ארוך.
עכשיו העסקה מתקדמת גם בלעדינו - אישור הסכם אמריקאי-סעודי לגרעין אזרחי שלא כולל את ישראל. טראמפ אומנם הצהיר בעל פה שההסכם מותנה בהצטרפות סעודיה להסכמי אברהם, אבל בהסכם הכתוב אין אזכור לכך.
זו אינה רק החמצה מדינית. זהו כישלון אסטרטגי.
זאת ועוד, בזמן שממשלת ישראל מנמנמת ומדשדשת היא מאבדת רלוונטיות גם בפיתוח נתיב הסחר ומסילות השלום (IMEC) מסעודיה לאירופה, בזמן שטוריקה וקטאר מקדמות נתיב עוקף ישראל. במקום להפוך את ישראל לצומת מסחר אסטרטגי שיכניס הון תועפות לקופת המדינה וישדרג את מעמדה העולמי, ממשלת ישראל במחדליה מחזקת את ציר מדינות האחים המוסלמים.
בזמן שהממשלה עסוקה בניהול הסכסוך, סיפוח זוחל והישרדות פוליטית, העולם בונה את המזרח התיכון שאחרי המלחמות – וישראל מסתכנת בלהפוך מציר מרכזי לשחקן משני ולא רלוונטי, וזו סכנה ביטחונית!
מדינה חזקה אינה נמדדת רק ביכולותיה הצבאיות. היא נמדדת גם ביכולתה להוביל, לבנות בריתות ולהפוך הישגים צבאיים להישגים מדיניים.
אפשר אחרת.
ישראל צריכה לחזור ולהוביל יוזמה להסדר ביטחון אזורי: כזה שמעמיק את הברית עם ארצות הברית והמדינות המתונות, מחזק את חזית המדינות המתונות מול איראן והאחים המוסלמים, מבטיח את ביטחון אזרחי ישראל ויוצר אופק מדיני שיאפשר לנורמליזציה ושדרוג כלכלי בקנה מידה היסטורי.
הוויכוח האמיתי בישראל כבר אינו בין ימין לשמאל.
הוא בין קיצוניים שמוכנים להמר על ביטחון ישראל עבור פנטזיה של סיפוח, לבין מי שמבינים שביטחון נבנה מעוצמה צבאית שמתורגמת להסכמים מדיניים.
הוא בין מי שמוכן להסתפק בעוד סבב מלחמה עם הישגים מוגבלים, לבין מי שמאמין שישראל יכולה וצריכה להוביל חזון אזורי חדש.
זה הזמן להחלטות אמיצות וגילוי מנהיגות.
זה הזמן להחזיר את ישראל למרכז המזרח התיכון כמדינה יוזמת ולא להשאיר אותה מחוץ לחדר שבו מתקבלות ההחלטות.
