02/05/2022
ערב שמחת תורה שנת 1941 (12.10.1941)
כשנתיים לאחר יציאתם למסע ההעפלה אל ארץ ישראל, נקטע ונחרץ גורל המעפילים הגברים מקבוצת "קלאדובו שאבאץ".
המסע לא הגיע ליעדו ותם ברצח מזעזע של המעפילים בשדה תירס בסמוך לעיירה זסוויצה, סרביה.
לאחר שבשני לאוקטובר נהרגו על ידי פרטיזנים, 22 חיילים של יחידת קשר גרמנית, הוחלט לבצע תגמול ולהוציא להורג יהודים וצוענים ששהו במחנות הריכוז בשאבאץ ובלגרד.
המעפילים נלקחו על ידי חיילי הדיווזיה ה-342 בכח אל השדה, שם "חפרו בור או תעלה שאורכה מאתיים מטר רוחבה שניים וחצי מטר ועומקה שניים וחצי מטר" על פי דבריו של האיכר הסרבי מילורד ילסיץ (Jelesic)
הממשיך בעדותו - "כאשר נגמרו ההכנות הוצבה פלוגת גרמנים [...] במרחק של כ-10 מטרים מן היהודים, שני גרמנים מאחורי כל יהודי, ואנחנו היינו במרחק של כ-50 מטרים מאחורי החיילים. אחר כך נשאו ארבעה חיילים גרמנים שמיכה פרושה ועברו לאורך שורת היהודים, והם זרקו לתוכה חפצים, כנראה כסף ודברי ערך. כשסיימו גם את זה פקד קצין אחד והגרמנים כיוונו את הרובים אל עורפם של היהודים שניים שניים אל יהודי אחד. מיד פקוד אלינו לרוץ אל הבור ולהשליך את הנרצחים לתוכו."
העדות ניתנה לוועדה הסרבית הארצית לחקירת פשעי המלחמה, הלשכה המחוזית בשאבאץ, פרוטוקל מס' 849/45 מיום 20.2.1945. הנוסח בגרמנית נמצא ב"יד ושם" ומופיע גם בספרן של
חנה ויינר ודליה עופר
"פרשת קלאדוב-שאבאץ", עמ' 105
תמונת המעפילים ההולכים אל מותם - "יד ושם"