28/11/2018
לפני שעה קלה
ראיתי איש זקן בוכה מול כספומט.
הוא לא בכה עם דמעות,
בעיקר רעד מחוסר אונים
ובין לבין מלמל "אבל אני לא מבין, יש לי שם כסף!"
ניגשתי אליו בזהירות,
פחדתי שיחשוב שאני חומדת את כספו.
שאלתי "אתה צריך עזרה?"
הוא לא הביט בי,
אצבעו הקישה על כל הכפתורים תחת המסך
ופניו אומרות ייאוש.
"אני אעזור לך, מה קרה?" התעקשתי.
הזקן חדל מהקשותיו ואמר "זה לקח לי את הכרטיס, אני לא מבין, נכנס לי הכסף מהגרמנים ומהביטוח, אני לא עני!" צעק פגוע.
כובע הברט שלו נפל ארצה,
את ידו הימנית הניח על הכספומט הארור,
ועם ידו השמאלית ניסה לגשת אל הכובע.
הקדמתי אותו, הרמתי אותו וחבשתי את הכובע על ראשו.
--
"את עובדת פה בבנק?" שאל.
"לא" התנצלתי "מה הקשת שם על המסך?"
הזקן שלף באיטיות דף מכיסו ואמר "הנה, את המספר הזה"
על הדף הופיע מספר תעודת הזהות שלו,
הכספומט בכלל ביקש קוד אישי.
ובכל זאת, לא יכלתי להעמיד אותו על טעותו
צרב לי מדי.
ניגשתי אל הדלת
ביקשתי להכנס אל הבנק,
לבקש ממנהלת הסניף שתשיב לו את כרטיסו,
זו טעות תמימה של איש שלא גדל בדור ההייטק והזיוף
ובכלל, יש לו כסף בבנק
מהגרמנים הארורים
ומהביטוח הלאומי כל כך.
אבל השומר בכניסה חייך ואמר "את לא מעודכנת, אין פה כבר סניף, עכשיו משפצים, מכניסים מחשבים".
--
הזקן עמד מאחורי, כמו ילד מתגונן בחסות אמו
ולא דיבר.
"מה משפצים? זה גם הסניף שלי!" רטנתי "לא הודעתם על כלום!"
"הכל באפליקציה, יש שם גם הסברים" השיב השומר שורה שהוכתבה לו מראש.
"תגידי לו שאין לי את מה שהוא אומר, רק שיחזירו לי את הכרטיס" לחש הזקן מאחור, מפחד להרעיש יתר על המידה.
אמרתי לשומר את דברי הזקן, מילה במילה, רק כדי שירגיש שקולו נשמע כבעבר, כשעוד עמד איתן.
אך השומר כבר עבר ללקוח הבא
ושוב, אותו המשפט "הכל באפליקציה".
חומות בנק, קשה לפרוץ.
--
רבע שעה אחר כך,
על ספסל בגינה שאל מול המאפייה ישבנו אני והזקן וחלקנו בורקס גבינה וביצה קשה.
במשך דקות ארוכות המתנתי למוקדנית שתענה לי לשיחה והוא ברך אותי בשפה שלא הבנתי וקילל אותם בשפה שהבנתי מצוין.
כשענתה סוף סוף אמרה "עוד מעט ולא יהיו סניפים, הוא צריך ללמוד להשתמש באפליקציה ובכל זאת, שיגש מחר וישיבו לו את הכרטיס"
כשניתקה
הבטתי בו, על שפתיו היו פירורים מהבורקס-
ובחיוך נבוך אמר "אני מלוכלך נכון? שלומיאל ממש!"
צחקתי והגשתי לו מפית
"מחר בבוקר יחזירו לך את הכרטיס" אמרתי ולא הוספתי דבר על האפליקציה.
רציתי רק לשבת
לסיים איתו את הבורקס
לשתות איתו טרופית קרה
ולתת לו (וגם לי) עוד כמה דקות של חסד נקי
בעולם האלקטרוני והדוחה הזה.
Marsel Moseri Herman
