Bimkom بمكوم במקום

10/09/2026

השבוע, במקביל להכרזת בריטניה ומדינות נוספות על כוונתן לאסור ייבוא מוצרים מההתנחלויות ושורה של צעדים נוספים נגדן, השקנו דוח חדש המשותף לבמקום, יש דין והמוקד להגנת הפרט, המתעד כיצד משתלבים אלימות המתנחלים והכלים של הצבא והמדינה בפעולות להשתלטות על קרקע, לצמצום המרחב הפלסטיני, ולגירוש הפלסטינים מחלקים הולכים וגדלים מהגדה המערבית. הדוח חושף כיצד מנגנונים שונים שישראל מפעילה מתרחבים לעומק הגדה, ופוגעים קשות בכל מעגלי החיים – המשפחה, הקהילה, העיירה והמרחב כולו.

הפרק הראשון מתמקד בפגיעה ברמת המשפחה, ועוסק ב"מרחב התפר" שבין הקו הירוק למכשול ההפרדה, אזור שבו ההגבלות שהוטלו כתגובה למצב החירום הפכו למציאות קבועה. הגבלות אלו מונעות (בהכשר בג"ץ) מפלסטינים גישה ללמעלה מ-100 אלף דונם של שטחים חקלאיים פרטיים, ומובילות לפגיעה בפרנסה של החקלאים הפלסטינים ובזכויות היסוד שלהם: בחופש התנועה, בזכות לקניין ובחופש העיסוק. במקביל, הן מאפשרות למדינה או לאזרחים ישראליים להשתלט על אדמותיהם.

אסור לעמוד מנגד אל מול הפשעים שמבצעת ישראל בגדה המערבית. ההחלטה האחרונה של בריטניה, לצד מדינות נוספות, לקדם הגבלות על סחר עם ההתנחלויות היא צעד חשוב ובכיוון הנכון. על הקהילה הבינלאומית לפעול בהתאם לדין הבין-לאומי באופן אקטיבי ואפקטיבי מול מדינת ישראל ועל הציבור בישראל להבין - סיפוח הגדה המערבית מביא לכדי טיהור אתני של הפלסטינים, הוא מעשה בלתי חוקי ופוגע אנושות בזכויות האדם.

לדוח המלא בעברית 🔗https://bimkom.org/media/pages/archives/a2ea6dd774-1788943933/maximum-territory-minimum-population_heb.pdf

09/09/2026

"מקסימום שטח, מינימום אוכלוסייה" 👈🏻 דו"ח חדש שאנחנו מפרסמים היום חושף את האופן בו ישראל הופכת את רעיון הטרנספר בגדה המערבית מתוכנית פוליטית למציאות בשטח. הדו"ח מראה שהמאחזים, ההתנחלויות, אלימות המתנחלים, הצבא והגבלות התנועה אינם תופעות נפרדות, אלא חלק ממנגנון שמשרת את מדיניותה המוצהרת של ישראל – סיפוח מקסימום משטח הגדה המערבית עם מינימום מתושביה הפלסטיניים. או במילים אחרות – טיהור אתני.

הדו"ח נכתב במשותף על ידי עמוות במקום - תכנון וזכויות אדם, ארגון יש דין והמוקד להגנת הפרט.

הדו"ח המלא - בתגובות

02/09/2026

קרקע ציבורית פנויה היא משאב נדיר במזרח ירושלים. התכנית "רובע צפון", המקודמת בכניסה הצפונית לירושלים מול תחנת הרכבת הקלה בשועפט, היתה יכולה להיות הזדמנות לתקן עשרות שנים של אפליה תכנונית. אבל במקום לתכנן את השטח באופן שנותן מענה לצורכי הדיור של תושבי השכונה, מציעים להנחית בה מגדלים שאינם מותאמים למציאות הכלכלית והחברתית של תושביה. אי אפשר להציג מאות יחידות דיור כבשורה למזרח ירושלים כשהתושבים עצמם כלל אינם עומדים במרכז התכנון.

קראו על ההתנגדות שלנו לתכנית, כפי שפורסם אתמול בוואיינט 🔗

תוכנית "רובע צפון" מקודמת בכניסה הצפונית לירושלים מול תחנת הרכבת הקלה בשועפט, ומבקשת להוסיף מאות דירות למתחם שיועד למסחר ותעסוקה. עמותת במקום טוענת כי הקרקע הציבורי....

30/08/2026

כפי שכבר התרענו, המהלכים לדחוק את הפלסטינים למרחבים הולכים ומצטמצמים לא נותרים רק מעבר לקו הירוק. הם אינם מתמצים בהרס הנורא של המלחמה בעזה, הם לא עוצרים במהלכי הטיהור האתני המתרחשים בגדה המערבית, הם גם לא נפסקים בניסיונות הגירוש של הפלסטינים ממזרח ירושלים. הם מתקיימים גם בתוך ישראל עצמה - בחוסר הנכונות להכיר ביישובים הבדואים בנגב ובהאצה של הריסות הבתים שם, ועכשיו גם הגליל הופך למטרה.

אמנם יישובי בגליל הם יישובים מוכרים, אך האפליה התכנונית ממנה הם סובלים במשך עשרות שנים הביאה לתת-פיתוח ולמצוקת דיור משמעותית. עכשיו גם את המעט שהמדינה החלה לעשות בשנים האחרונות מנסים להשיג לאחור, באמצעות קמפיין גזעני ומתוזמר היטב שמנסה לצייר את ערבי הגליל כסכנה ביטחונית במקום כאזרחים שווי זכויות הראויים לתכנון הוגן.

בטור דעה משותף, פרופ׳ אילה רונאל וד״ר מיכל ברייאר מבמקום, עונות לקלמן ליבסקינד על התחקיר שפרסם במקור ראשון. לקריאה ⬇️

כדאי להתחיל לחשוב על הגליל כדוגמא נהדרת לפוטנציאל למרחב של חיים משותפים ליהודים וערבים. לא כאלה שמטרתם להשיג שליטה ועליונות של קבוצה אחת על האחרת

19/08/2026

המדינה הפרה את התחייבותה ופרסמה מכרז ראשון בתכנית E1 ללא הודעה מוקדמת - לכן ביחד עם חברינו בשלום עכשיו וIr amim עיר עמים عير عميم עתרנו יחד עם קהילות פלסטיניות נגד התכנית.

ב- 19 ביולי השנה הודיעה פרקליטות המדינה לעותרים כי לא צפוי להתפרסם מכרז בחודשיים־שלושה הקרובים, וכי אם וכאשר תחליט המדינה לפרסם מכרזים, תמסור הפרקליטות לארגונים העותרים הודעה מראש. למרות התחייבות מפורשת זו, פורסם היום המכרז ללא כל הודעה מוקדמת.

תכנית E1 נועדה להקים כ־3,400 יחידות דיור שיחברו את ההתנחלות מעלה אדומים לירושלים באמצעות רצף בנייה ישראלי. במשך יותר משלושה עשורים נחשבת התכנית לאחת מתכניות ההתנחלות השנויות ביותר במחלוקת בעולם, בשל השלכותיה הדרמטיות על הרצף הטריטוריאלי הפלסטיני בגדה המערבית, ניתוק מזרח ירושלים משאר הגדה והפגיעה הקשה בסיכוי לפתרון שתי המדינות.

המכרז שפורסם מתייחס לאחת משתי התכניות שאושרו במסגרת E1. אופן הפרסום החריג, זמן קצר לאחר ההתחייבות שניתנה, מתמיהה ומחייב את המדינה להסביר מדוע בחרה לפצל את המכרזים. הפיצול מתפרש כניסיון לקדם את התכנית בדרך שתפחית את תשומת הלב הציבורית והמשפטית.

מדובר במהלך בעל משמעות מדינית מרחיקת לכת. במשך יותר משלושים שנה נמנעו ממשלות ישראל מקידום E1 בשל השלכותיה הדרמטיות. כעת בוחרת המדינה לקדם את השלב הראשון של אחת מתכניות ההתנחלות הרגישות והנפיצות ביותר, במחטף ותוך הפרת התחייבות שניתנה לנו. מדינה המחויבת לשלטון החוק אינה יכולה לנהוג כך כלפי בית המשפט, כלפי הצדדים להליך וכלפי הציבור.

🟧 לדיווח בעיתון הארץ:

על פי ההודעה שפורסמה, המועד האחרון להגשת ההצעות הוא 19 באוקטובר – שבוע לפני הבחירות. בשנה שעברה אישרה הממשלה תוכנית בנייה באזור, אך פתיחת המכרז התעכבה על רקע התנגדות ....

29/07/2026

In the West Bank's Area C, 27,350 settlement housing units were approved in 2025—and zero Palestinian planning applications. Our new data, now covered in this article, also shows 96% of demolition orders against Palestinians were enforced, compared to just 20% against unauthorized settlement construction (all settlements are illegal under international law).

Read the full story in The Times of Israel ⬇️

96% of demolition orders against Palestinian illegal construction were enforced, compared to 20% in settlements; no Palestinian building permits approved, vs 27,350 for settlements

26/07/2026

במקום ו-16 ארגוני זכויות אדם נוספים קוראים לקהילה הבין-לאומית לדרוש מממשלת ישראל שתפעל לעצירה של הסלמת האלימות בגדה המערבית, תמנע פוגרומים ותגן על התושבים הפלסטינים, בהתאם לחובותיה של ישראל על פי הדין הבין-לאומי.

14/07/2026

ביום שישי יצא הוועד המנהל לבקר שתי קהילות בגדה המערבית שצוות במקום מלווה שנים רבות - כפר קרע וערב א-רמאדין.

כפר קרע (שטח C), כפר בת של כפר ת’ולת’ (שטח B), נמצא במקומו עוד לפני 1967. כפר חקלאי קטן שהתפרנס ממטעי זיתים ומגידול צאן ובקר. סביב הכפר הוקמו התנחלויות, מאחזים ובשנים האחרונות גם חוות שתושביהן הישראלים נוקטים באלימות קשה. בשל האלימות והאיומים הישירים, שהתגברו מאז השבעה באוקטובר, נאלצו תושבי הכפר לעזוב (שלא לאומר לברוח) אל קרובי משפחה בכפר ת’ולת’. כעת התושבים מביטים בגעגוע על הכפר החרב מקווים לימים טובים יותר שבהם יוכלו לחזור אליו. לפני כ-5 שנים פנינו למינהל האזרחי בבקשה לחבר את הכפר לתשתיות על סמך העובדה שיש בו מבנים מלפני 1967. הבקשה אושרה אך החיבור לתשתיות לא התקדם. במהלך השנים היינו מעורבים במהלכים משפטיים שכללו הסרת חסימות ופתיחת גישה לכפר וכן במהלכים כנגד אלימות המתנחלים.

ערב א-רמאדין אל ג’נובי הוא כפר של פליטים בדואים שגורשו ב-48׳ מהנגב אל הגדה המערבית והתיישבו על קרקע שרכשו באיזור קלקיליה. ב-2005 השתתפנו בעתירה של תושבי הכפר עם האגודה לזכויות האזרח, כנגד כליאת חמישה כפרים במובלעת שנוצרה בין גדר ההפרדה, שנבנתה בעומק הגדה, לבין הקן הירוק - מובלעת אלפי מנשה. בעתירה הצלחנו להביא לשינוי תוואי הגדר ולחילוץ שלושה כפרים מהמובלעת. השגנו גם התחייבות שהמדינה תאפשר לשני הכפרים שנותרו במובלעת להישאר במקומם ולקיים חיים סבירים. ב-2022 עתרנו לבית המשפט בדרישה לאפשר לתושבים חיים סבירים באמצעות תכנון הכפר כך שניתן יהיה לפתחו. לפני שבועיים שמענו את פרקליטי המדינה מתפתלים בניסיון להסביר לשופטים את ההצעה של המדינה להעתיק את הכפר לשטח בגדה שהוא מחוץ למובלעת, בניגוד לרצון התושבים, ולא לקרוא לזה גירוש.

הביקור בא על רקע הרצון להכיר מקרוב את המציאות בשטח, לפגוש את האנשים מהקהילות השונות ולשמוע מפיהם על המצב, ולהזכיר שוב שנמשיך לעמוד לצדם במאבק לצדק ולשוויון, ונגד הכיבוש, הנישול והגזל.

02/07/2026

את כמות השטחים בשטחי C בגדה המערבית, שהממשלה הנוכחית מעבירה לשימוש ההתנחלויות, לא העבירו כל הממשלות שקדמו לה ב-22 השנים האחרונות גם יחד.

דוח חדש שמפרסמת עמותת במקום (לינק אליו בתגובה הראשונה), חושף האצה חסרת תקדים בקביעה ובהרחבה של תחומי השיפוט להתנחלויות. מהלך שמאפשר את הרחבת ההתנחלויות, הקמת התנחלויות חדשות והגדלת כמות הדירות שייבנו בהן.

מאז הקמתה של הממשלה הנוכחית הוצאו 114 צווי-אלוף על שטח של למעלה מ-25 אלף דונם. השטחים האלה לא היו ברשות ההתנחלויות קודם לכן והם מוענקים להם כמו מתנה, מבלי שבעלי הקרקע ללא פרסום ראוי או זכות התנגדות. מיותר לציין כי ליישובים הפלסטינים לא נקבע ולו תחום שיפוט אחד מאז שנות ה-70.

קביעת תחומי השיפוט הפכה לאחד הכלים המרכזיים שבאמצעותם הממשלה מעצבת מחדש את הגיאוגרפיה של הגדה. ״מה שאנו רואים כיום אינו מסתכם בהרחבת התנחלויות קיימות, אלא כולל גם קיבוע של מציאות חדשה באזורים שמהם נעקרו קהילות פלסטיניות בשנים האחרונות – באופן שהופך את חזרתן לקשה הרבה יותר״, מסביר אסף פלד, מתכנן ערים במחלקת הגדה המערבית אצלנו בבמקום.

קראו את הדיווח המלא באתר ״המקום הכי חם בגיהנום״ 👈🏻👈🏻

מאז 2023 הוציאה הממשלה 114 צווי תחום שיפוט להתנחלויות - מספר זהה לזה ב-22 השנים הקודמות יחד. דוח חדש חושף כלי מרכזי לסיפוח השטחים

23/06/2026

הדיון בבג״צ על ערב אל רמאדין ייערך בחמישי הקרוב (מחרתיים) בשעה 09:00. אנחנו נהיה שם - בואו לתמוך!

זה אחד העדכונים שאנחנו יותר שמחות לשתף בהם: אחרי מאבק של למעלה משני עשורים, ומאבק משפטי המתנהל מזה ארבע שנים, בית המשפט העליון הוציא ביום חמישי האחרון צו על תנאי הדורש מרשויות המדינה לנמק מדוע לא יקדמו את תכנית המתאר שיזמו תושבי ערב א-רמאדין, או לחילופין מדוע לא יקדמו תכנית שלהם על פי התכנית שהכינו התושבים.

תושבי הכפר ערב א-רמאדין גורשו מישראל לגדה אחרי 48׳. פחות מ-20 שנים אחרי, כיבוש הגדה המערבית הפגיש אותם עם ניסיונות ההשתלטות של ישראל על השטחים. התושבים, שרכשו אדמות ובנו עליהן את בתיהם, מצאו את עצמם מתמודדים נגד מדיניות שלא מכירה בהם ומאיימת על קיומם. לאחר הקמת גדר ההפרדה שכלאה אותם במובלעת יחד עם ההתנחלות אלפי מנשה, ולמרות שתוואי הגדר באיזור שונה בעקבות פסיקה של בג"צ, התושבים הפכו כלואים בין גדרות ובתוך משטר היתרים בלתי נסבל.

השאיפה שלהם לקיים את חייהם למרות המגבלות, הובילה אותם ליזום בעצמם תכניות מתאר שיאפשרו הכרה בכפר, חיבור לתשתיות וחיים ללא חשש מהריסות בתים ושיש אפשרויות פיתוח. כל התכניות שהוגשו לרשויות הישראליות במהלך עשרים השנים האחרונות לא קודמו, לא קיבלו התייחסות רצינית א שלא קבלו מענה כלל. לבסוף, כשפנינו לבית המשפט יחד עם מועצת הכפר, שאותו אנו מלווים מאז 2004, התשובה שהתקבלה ממשרד הביטחון היתה שהפתרון היחיד מבחינתם הוא לעקור את הכפר ממקומו ואת התושבים מבתיהם ולהכין להקים כפר במקום אחר ומרוחק, על אדמות כפר אחר, במקום שאינו פנוי ואין להם שום קשר אליו.

ואז הגיעה ההחלטה שניתנה אתמול, המסמנת ציון דרך דרמטי במאבק וזיק של תקווה עבור הכפר ותושביו. אנחנו גאות לקחת חלק במאבק של תושבי ערב א-רמאדין, ולהיות שותפות לדרישה להשגת פתרון הוגן וצדק למי שמאוימים בגזילת אדמתם ובפגיעה קשה בזכויות שלהם. נמשיך לעדכן בהתפתחויות הבאות.

את העתירה הגישה ומוביל עו״ד מיכאל ספרד, ואת תכנית התושבים לכפר הכין ראסם חמייסי. בתמונה - תושבי ערב א-רמאדין ואנשי צוות במקום במהלך פגישות העבודה על הכנת התכנית.