מוזיאון אסירי המחתרות ירושלים

10/09/2026

שנה טובה וברוכה

08/09/2026

תהא השעה הזאת שעת רחמים

08/09/2026

08/09/2026

מחברים בין עבר להווה – מפגש הכנה למסע בפולין 🎬🏛️

שיתוף פעולה בין מוזיאון אסירי המחתרות ירושלים לבין בית הספר לקולנוע מעלה הוליד מפגש הכנה ייחודי למסע לפולין עבור תלמידי בית ספר דקל וילנאי במעלה אדומים.

את המפגש פתחו התלמידים בסיור במוזיאון, שבו פגשו את סיפוריהם של אסירי המחתרות – חלקם ניצולי השואה שהגיעו לארץ והמשיכו מכאן אל המאבק להקמת המדינה, ואחרים שהשפעתם של אירועי השואה באירופה הייתה עבורם מקור השראה לפעילות.

בסיום הסיור עברו התלמידים לבית הספר לקולנוע מעלה, שם צפו בסרט "ילדה מספר 60427" ולאחר מכן קיימו שיחה עם היוצרת, שולמית ליפשיץ.

מפגש שמחבר בין סיפורי השואה, סיפור הקמת המדינה והכוח של הקולנוע לספר סיפור ולהעמיק את המבט – רגע לפני היציאה למסע בפולין.

מעלה - בית הספר לקולנוע
יחידת המורשת והמוזיאונים

06/09/2026

**לרגל חגי תשרי והימים הנוראים**

השבוע בימים שני ושלישי, כ"ה- כ"ו תשרי, 7-8 בספטמבר, נקיים סיור ומופע ניגונים מרגש לימי הסליחות בחצר המוזיאון
20:00 התכנסות וסיור 20:45 שירה בחצר בהובלת נתנאל קראוס

אין צורך להירשם מראש.
תשלום בכניסה של 20 ש"ח בלבד.
התמונה מהמופע בחצר מיום רביעי האחרון

02/09/2026

סיורי סליחות עם מופע בשיתוף אשכולות - מרכזי הסיור והתודעה של ישראל
התחלנו

30/08/2026

** מוריה תהלה בת השירות מסכמת שנה **

איך מסכמים שנה?
במה מתמקדים?
על מה מדלגים?

טוב, נראה שאתחיל מההתחלה.
הגעתי ליום הראשון במוזיאון 3 בספטמבר 2025, נכנסתי בשער של המוזיאון לחוצה אבל בעיקר מתרגשת, ואמרתי "השנה הזו תהיה מושלמת".
התחלנו ללמוד, למדנו יחד ולמדנו לבד, למדנו במשרד ולמדנו בחדרים השונים.
יצאתי לקורס הדרכת מורשת ומוזיאונים
התחלתי להדריך.
ההדרכה הראשונה הלחיצה אותי אבל מאז למדתי כל כך הרבה וההדרכות כבר לא מלחיצות הן בעיקר מהנות.
במהלך השנה זכיתי להדריך: משפחות, בתי ספר, גמלאים, חיילים, שוטרים… בשתי שפות שונות.

היו קבוצות שקטות, קבוצות רועשות, קבוצות ששאלו מיליון שאלות וקבוצות שגרמו לי לחייך עד שכאבו הלחיים, מכל קבוצה זכיתי ללמוד משהו חדש שלא הייתי יכולה ללמוד בשום מקום או סיטואציה אחרת.
זכיתי להגשים חלום ולהעביר את המורשת המדהימה של העם שלנו לאנשים מכל סוגי האוכלוסיה.

למדתי לערוך סרטונים על האירועים והחלקים השונים במוזיאון. למדתי לכתוב פוסטים וליצור חידות בציורים.
בהתחלה הם היו ברמה חובבנית ומאז היכולות שלי רק הישתפרו ונתנו לי כלים נוספים לעתיד.

אני רוצה להודות לצוות המוזיאון שהיו לי כמו משפחה שניה במהלך השנה האחרונה.
יורם, הדר, יעל, אהוד, דביר היינו השנה צוות קטן אבל מוצלח. נהנתי לראות אתכם כל יום, ללמוד מכם דברים חדשים ולתפעל אירועים.
תודה על שנה מדהימה, אני אתגעגע
ותודה לכל המבקרים המדהימים על שנתתם לשנה הזו משמעות שבלעדיכם לא היתה יכולה לקרות.

26/08/2026

דרכו של לוחם עברי

שמחנו לארח השבוע במוזיאון את בני משפחתו של יוסף שמחון (1926–1955), מלוחמי ואסירי האצ"ל שהגיעו יחד עם הדור הצעיר כדי לראות וללמוד על פועלו.
ב-6 במרץ 1946 השתתף שמחון, יחד עם חברו למחתרת מיכאל אשבל, במבצע להחרמת נשק ממחנה הצבא הבריטי בסרפנד (צריפין) עבור פעילות המחתרת. השניים נתפסו במהלך הפעולה והועמדו לדין בבית הדין הצבאי הבריטי. שמחון עמד גאה מול שופטיו והצהיר: "אנו שוללים את סמכות בית הדין לשפוט אותנו. אתם קצינים של העם הבריטי שהושמו שופטים על בן העם העברי. הקשר שלכם לארץ הזאת הוא קשר של שליטה בכוח הזרוע, ואילו הקשר ביני לבין הארץ הוא קשר אלוהי, היסטורי ויהודי."
בית הדין גזר על השניים עונש מוות. בתגובה, חטפו אנשי האצ"ל חמישה קצינים בריטים כבני ערובה. הלחץ עשה את שלו, והנציב העליון המתיק את עונש המוות למאסר עולם.
שמחון ואשבל הועברו לרצות את עונשם כאן, בין כתלי כלא המרכזי בירושלים. עדות מרגשת לתקופה זו נותרה עד היום בחדר 29, שם חרט יוסף על אדן החלון:"[6] 9.8.194 נידון למאסר-עולם. יוסף שמחון נשבה ב-6 במרס 1946 במחנה הצבאי סרפנד, נדון למיתה ב-13 ליוני... הוחלף למאסר עולם ב-4 ליולי."
ב-20 בפברואר 1948 הצליח שמחון להימלט מהכלא הירושלמי יחד עם 11 אסירים נוספים, ומיהר לחזור לפעילות באצ"ל. לאחר הקמת המדינה עבד במפעלים לקידוח מים ונפט, עד שבשנת 1955 נהרג בתאונת עבודה טראגית. דמותו ופועלו הונצחו בשנת 1963 בספרו של יוסף נדבה, "דרכו של לוחם עברי".
היה מרגש ומרומם לראות את בני המשפחה פוסעים בין כותלי המוזיאון, פוגשים מקרוב את הכתובת שחרט יקירם, ומעבירים לדורות הבאים את סיפור גבורתו. ולקבל את השפר שנכתב אודותיו.