29/07/2026
״יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה״.
יש משהו יפה בזה שחג האהבה היהודי נולד לא רק מהמפגש בין אנשים, אלא גם מהמפגש בין שבטים. כאילו טיבה של האהבה היא לא רק במפגש, אלא גם בחיבור בין קצוות שונים, וביכולת לראות אדם במישהו מהמחנה האחר.
זה נכון גם היום, גם אם השבטים שלנו אחרים. לכל שבט יש שפה משלו, זיכרונות משלו, פחדים משלו, ולפעמים גם תשובה מוכנה מראש לכל מה שהשבט האחר יאמר.
ט״ו באב מזכיר שאפשר לבוא זה בזה. להקשיב, להתווכח, להיפגש. לא למחוק את ההבדלים, אבל גם לא לתת להם להיות מה שמגדיר אותנו.