כליר שירותי רגולציה - Clir

כליר שירותי רגולציה - Clir At CLIR, we specialize in regulatory compliance for food and food supplement importers in Israel.

CLIR | Regulatory Experts for Food & Supplement Imports
Helping importers stay compliant, register and label their products, grow faster, and avoid regulatory risks. 19+ years of experience in food regulation & QA. With over 19 years of experience and more than 28,000 product approvals, we support our clients in securing import licenses, managing MOH submissions, and building proactive regulatory

systems. We work with leading companies such as Carrefour, Leiman Schlussel, we also take part in Knesset Committees and in the chamber of commerce, helping shape policy and bring our clients’ voices to the table. Whether you're launching a new product or streamlining ongoing imports — CLIR helps you do it faster, safer, and with full clarity.

📞 Contact us: 072-3341745 | 🌐 Visit: https://clir.co.il

ביקורת משרד הבריאות - יבואן נאות בשבוע האחרון בלבד פנו אליי שני לקוחות - שני יבואנים בעקבות ביקורת של משרד הבריאות, ובשנ...
27/08/2026

ביקורת משרד הבריאות - יבואן נאות

בשבוע האחרון בלבד פנו אליי שני לקוחות
- שני יבואנים בעקבות ביקורת של משרד הבריאות,
ובשני המקרים נדרש להשלים לא מעט מסמכים ולתקן אי־התאמות.

וזה הזכיר לי נקודה חשובה שלפעמים קצת נשכחת:

כשמשרד הבריאות מגיע לביקורת,
הוא לא בודק רק אם יש לכם מפרט,
תווית והמסמכים הנדרשים לכל מוצר.

נבדקת גם הדרך שבה אתם מנהלים את היבוא.

לצד תיקי המוצר, היבואן צריך להחזיק גם נהלים
התומכים במערכת האיכות ובטיחות המזון המיובא.

כלומר, לא מספיק שהמסמכים קיימים איפשהו במחשב.

צריך שתהיה מערכת מסודרת שמגדירה

איך החברה עובדת בפועל:
מי אחראי, איזה בדיקות מבצעים למוצרים מיובאים ובאיזה תדירות,
איך מטפלים בחריגות ובתלונות לקוחות,
איך שומרים על עקיבות במוצרי מזון
וכמובן איך שומרים ומעדכנים מסמכים
ומה עושים כאשר מתעוררת בעיה במוצר ונדרש איסוף.

והנקודה החשובה ביותר בעיניי
– הנהלים צריכים לשקף את מה שקורה בפועל בחברה.
לא כדאי לחכות לביקורת כדי לפתוח אותם בפעם הראשונה
ולגלות שהם כבר לא רלוונטיים, שחסרים מסמכים
או שהתהליך שמתואר בהם בכלל לא תואם את דרך העבודה היום.

ההקלות בתהליכי היבוא נתנו ליבואנים הרבה יותר עצמאות
– אבל יחד איתה הגיעה גם הרבה יותר אחריות.

ולכן לפני הביקורת הבאה, כדאי לבדוק לא רק:
"האם תיקי המוצר שלי מסודרים?"

אלא גם:
"האם מערכת האיכות שלי באמת מתארת ומגבה את הדרך שבה אנחנו עובדים?"

ואם עכשיו עלתה לכם המחשבה "רגע, מתי בפעם האחרונה עדכנתי את הנהלים שלי?"
- זה בדיוק הרגע לדבר איתנו. 💙

אתמול קיבלנו טיוטה של מדריך לסימון תוספי תזונה – ואני מודה, קצת נשמתי לרווחה 😊כבר יותר משנה שאנחנו עובדים לפי הרגולציה ה...
13/08/2026

אתמול קיבלנו טיוטה של מדריך לסימון תוספי תזונה – ואני מודה, קצת נשמתי לרווחה 😊

כבר יותר משנה שאנחנו עובדים לפי הרגולציה החדשה, כדי להכין את הלקוחות שלנו למעבר. מסמנים מוצרים בהתאם לדרישות החדשות, לומדים, בודקים, משווים – ובעיקר מנסים להבין איך נכון ליישם את השינויים בפועל.

והאתגר הגדול הוא לא בהכרח ללמוד את הרגולציה האירופית החדשה.

האתגר האמיתי הוא להבין איך היא חיה לצד החקיקה הישראלית הקיימת.

כי אימוץ הרגולציה האירופית לא אומר שכל מה שהיה קודם פשוט נעלם.

בפועל, יש לנו שתי מערכות רגולטוריות מחייבות שרצות במקביל. כאשר קיימת סתירה – צריך לבחון איזו הוראה גוברת בהתאם להוראות האימוץ. אבל כאשר החקיקה הישראלית מוסיפה דרישה שאין לה התייחסות ברגולציה האירופית – אותה דרישה עשויה להמשיך לחול.

וזה בדיוק מה שהופך את היישום למורכב כל כך.

צריך לדעת מה השתנה, מה בוטל, מה נשאר בתוקף, מה גובר במקרה של סתירה – ומה בכלל לא קיבל התייחסות ברגולציה החדשה ולכן עדיין צריך לחפש בחקיקה הישראלית.

וכשבסוף צריך לקחת את כל זה ולתרגם לתווית אחת ברורה, מדויקת ועומדת בדרישות – כל הבהרה כזו משמעותית.

לכן שמחתי מאוד לקבל אתמול את טיוטת המדריך של משרד הבריאות.

בתקופה האחרונה אנחנו רואים יותר ויותר צעדים שמטרתם להנגיש את השינויים ולהקל על היישום שלהם בפועל – הדרכות, וובינרים, ועכשיו גם מדריך מסודר.

בעיניי, זה שינוי מבורך וחשוב. עם המורכבות שנוצרה בעקבות אימוץ החקיקה האירופית, הצורך בהכוונה פרקטית רק הולך וגדל, ומשמח לראות שהצורך הזה מקבל יותר מקום ומענה.

וחשוב להדגיש – המדריך עדיין נמצא בשלב טיוטה.
וזה דווקא שלב חשוב: ניתן לעבור עליו, לבחון אותו מנקודת המבט של היישום בשטח ולהעביר הערות לפני גיבוש הנוסח הסופי.

אנחנו כנראה עוד נמשיך ללמוד, לשאול, להשוות ולדייק תוך כדי תנועה. אבל כל כלי שעוזר לחבר בין החקיקה החדשה, החקיקה הקיימת והיישום בפועל – הוא בהחלט מבורך.

ואם אתם עוסקים בסימון תוספי תזונה ועדיין לא קיבלתם את המדריך – מוזמנים לפנות אליי בפרטי ואשמח להעביר לכם את הטיוטה.

רק שימו לב: מדובר בטיוטה בלבד ולא בנוסח סופי, וייתכנו בה שינויים.

06/08/2026

💡 טיפ חודשי לסימון מזון | טיפ מס' 6

אי אפשר לבחור את הסעיפים שנוחים לנו...

לאחרונה סיימתי להכין תווית למוצר עבור אחד הלקוחות שלי.

המוצר הכיל אספרטיים, ולכן בהתאם לרגולציה האירופאית החדשה היה צורך לציין כחלק משם המזון: "עם ממתיקים".

כששלחתי את התווית לאישור, קיבלתי תשובה:
"אבל אף אחד מהמתחרים שלי לא מסמן את זה. אז גם אני לא רוצה."

זו שאלה שאני שומעת לא מעט.

והתשובה שלי תמיד זהה.
הרגולציה אינה "תפריט" שממנו בוחרים את הסעיפים שנוחים לנו.

אם בוחרים ליישם את הוראות EU 1169/2011, צריך ליישם את כולן, ולא רק את אלו שנראות מתאימות או נוחות יותר.

מצד שני, כל עוד קיימת תקופת המעבר, ניתן עדיין לשווק מוצרים לפי החקיקה הקודמת, בכפוף להוראות המעבר שנקבעו.

אבל מה שלא ניתן לעשות הוא לשלב בין שתי מערכות הרגולציה – לקחת דרישה אחת מהחקיקה החדשה ודרישה אחרת מהחקיקה הישנה, לפי מה שנוח באותו רגע.

📌 חשוב לזכור: הוראות המעבר מאפשרות לבחור באיזו מערכת רגולטורית לעבוד, אבל לא מאפשרות לערבב ביניהן.

🔍 המסר המרכזי:
במהלך תקופת המעבר, ההחלטה הראשונה שצריך לקבל היא לא איך תיראה התווית, אלא לפי איזו רגולציה היא נבנית.

ברגע שהבחירה התקבלה – כל יתר דרישות הסימון צריכות להיות עקביות עם אותה מערכת.
כי ברגולציה, כמו תמיד, עקביות חשובה לא פחות מדיוק.

השבוע CLIR חוגגת 5 שנים. 🎉וזה הרגע שבו אני רוצה לעצור ולספר איך זה בכלל התחיל.לפני חמש שנים ישבתי מול דף ריק וניסיתי לקב...
16/07/2026

השבוע CLIR חוגגת 5 שנים. 🎉
וזה הרגע שבו אני רוצה לעצור ולספר איך זה בכלל התחיל.

לפני חמש שנים ישבתי מול דף ריק וניסיתי לקבל החלטה שתשפיע על כל העתיד המקצועי שלי.
היו לי אינספור שאלות, לא מעט חששות, וגם הרבה התלבטויות.
עד היום אני לא יודעת מה השפיע עליי יותר
– תקופת הקורונה או גיל 40. אולי זו הייתה פשוט הנקודה שבה עצרתי ושאלתי את עצמי בכנות:
האם אני נמצאת במקום שבו אני באמת רוצה להיות?

אהבתי את מקום העבודה שלי.
אהבתי את האנשים.
אהבתי את הצוות.

אבל בפנים הרגשתי שחסר לי משהו.

רציתי להיות קרובה יותר לעשייה.
רציתי ללוות לקוחות לאורך כל הדרך, לא רק בנקודה מסוימת בתהליך.
רציתי לקחת אחריות על הדרך, ולא רק להיות חלק ממנה.
באותה תקופה פגשתי לקוח שעבדתי איתו בעבר.

הוא אמר לי משפט שנשאר איתי עד היום:
"אני לא מחפש מישהו שיצטט לי את החוק. אני מחפש מישהו שיסביר לי מה אני צריך לעשות."
אני חושבת שהמשפט הזה מלווה אותי עד היום.

כי זו בדיוק הדרך שבה אני מאמינה שצריך לעבוד
– לא רק להכיר את החקיקה, אלא לדעת לתרגם אותה לשפה פשוטה, למציאות היומיומית של היצרן והיבואן, ולפתרונות שאפשר באמת ליישם.
אני לא יודעת אם זו הייתה אותה שיחה, או כל מה שכבר התבשל אצלי במשך תקופה ארוכה.

אבל החלטתי לקפוץ למים.

להגיד שזה היה קל?
ממש לא.

פתאום גיליתי שלהקים עסק זה הרבה יותר מלהיות אשת רגולציה.

זה לגייס לקוחות.
זה לבנות אמון.
זה ללמוד לנהל עסק.
זה להתמודד עם חוסר ודאות.

וזה להבין שגם כשאין תשובות – מישהו צריך לקבל את ההחלטה.

והיום, חמש שנים אחרי, אני יכולה להגיד שהידע המקצועי הוא רק חלק מהדרך.
למדתי שלנהל עסק זה גם לגייס עובדים, לבנות צוות ולסמוך על אנשים.

למדתי שלא תמיד הכול הולך לפי התוכנית, אבל תמיד אפשר לבחור איך להגיב.
למדתי שהאנשים שפוגשים בדרך חשובים לא פחות מהפרויקטים שמלווים.
ובעיקר למדתי שגם אחרי כמעט 20 שנה בעולם הרגולציה, עדיין אפשר ללמוד משהו חדש. כמעט בכל יום.

והדבר הכי גדול שהעסק הזה נתן לי הוא האנשים.
הלקוחות שבחרו לסמוך עליי.
העובדים שבחרו להצטרף לדרך.

השותפים המקצועיים, היצרנים, היבואנים, אנשי המעבדות ואנשי משרד הבריאות שפגשתי לאורך השנים.
בסופו של דבר, רגולציה היא אולי עולם של חוקים ותקנות, אבל היא קודם כול עולם של אנשים.
והאנשים שפגשתי בדרך הם ההישג שאני הכי גאה בו.

אם הייתי יכולה לפגוש היום את גליה שלפני חמש שנים, הייתי אומרת לה רק דבר אחד:
אל תפחדי מהדרך.
היא תהיה הרבה יותר מאתגרת ממה שאת מדמיינת.
אבל היא גם תהיה הרבה יותר יפה.

חמש שנים.

תודה לכל מי שהיה חלק מהדרך הזו, ולכל מי שעוד יצטרף אליה.
וזאת רק ההתחלה. 💙

לפעמים גם אנחנו לא יודעים כמה זמן זה ייקח...אחד האתגרים בעבודה מול רשויות הוא שלא תמיד אפשר לתת ללקוח תשובה חד-משמעית.לפ...
09/07/2026

לפעמים גם אנחנו לא יודעים כמה זמן זה ייקח...
אחד האתגרים בעבודה מול רשויות הוא שלא תמיד אפשר לתת ללקוח תשובה חד-משמעית.

לפני כחודשיים הגשנו בקשה לרישום מוצר מזון.
מיד לאחר ההגשה קפצה במערכת הודעה שהתיק הועבר ל"טיפול סוף תור".

גם אחרי שנים בתחום, לא תמיד ברור מה בדיוק המשמעות של הסטטוס הזה, כמה זמן יימשך הטיפול, והאם הדבר ישפיע על מועד קבלת הרישיון.
בדיוק באותה תקופה פנה אליי לקוח אחר, שסיפר שהבקשה שלו נמצאת באותו סטטוס כבר כחצי שנה, ושאל אם יש דרך לזרז את התהליך.

האמת היא שלא תמיד יש.
ולכן, כשעדכנתי את הלקוח שלי, בחרתי להיות שקופה. הסברתי שהסטטוס עלול להאריך את זמן הטיפול, אבל שאין לנו דרך לדעת בוודאות כמה זמן זה ייקח.

לשמחתי, השבוע קיבלנו את הרישיון - בזמן קצר משמעותית מהצפוי.

החוויה הזו הזכירה לי שוב עד כמה חשוב לא לנהל ציפיות לפי השערות, אלא לפי המידע שיש באותו רגע.
והיא גם חידדה לי עוד משהו.
בסופו של דבר, הדבר היחיד שנמצא באמת בשליטה שלנו הוא איכות ההגשה.

כשכל המסמכים מוגשים בצורה מסודרת, מלאה ומדויקת כבר מההתחלה, נחסכות שאלות, נחסכים תיקונים, והתהליך כולו מתנהל בצורה הרבה יותר יעילה.
לא תמיד נוכל לקצר את זמן הטיפול של הרשות.

אבל בהחלט אפשר להשפיע על כל מה שקורה לפני שהתיק מגיע אליה.
אז אם אתם לא בטוחים לפני שאתם מגישים בקשה או אם יש לך את כל המסמכים, שלחו לנו כאן הודעה.

💡 טיפ חודשי לסימון מזון | טיפ מס' 5אחד השינויים שאני הכי אוהבת ברפורמת סימון המזוןאחרי כמעט 20 שנה בתחום הרגולציה, יש שי...
02/07/2026

💡 טיפ חודשי לסימון מזון | טיפ מס' 5
אחד השינויים שאני הכי אוהבת ברפורמת סימון המזון

אחרי כמעט 20 שנה בתחום הרגולציה, יש שינוי אחד שאני באמת שמחה עליו.

עד היום, לכל פרט על גבי התווית הייתה דרישת גודל אות שונה.

שם המזון, רשימת הרכיבים, סימון תזונתי, שם היצרן, שם היבואן, אזהרות... לכל אחד מהם היו דרישות שונות, ובכל פעם מחדש היה צריך לבדוק מהו גודל האות הנדרש.

האתגר היה גדול במיוחד כשעבדנו עם אריזות קטנות.

כמה פעמים מצאתי את עצמי שואלת:
איך בכלל אפשר להכניס את כל המידע המחייב על תווית כל כך קטנה?

החל מ- 1.1.2028, עם כניסת החובה ליישם את תקנת EU 1169/2011, התהליך הופך פשוט ואחיד יותר.

📌 אחד השינויים המשמעותיים הוא קביעת גודל אות מינימלי אחיד של 1.2 מ"מ עבור מרבית פרטי הסימון, במקום מגוון דרישות שהיו קיימות בעבר.

זו בשורה משמעותית, במיוחד עבור יבואנים ויצרנים של מוצרים באריזות קטנות, משום שהיא מאפשרת תכנון פשוט יותר של התווית ומפחיתה לא מעט כאבי ראש.

📌 חשוב לזכור שהאחידות אינה חלה על כל רכיבי הסימון. יש עדיין סימונים שלהם נקבעו כללים ייחודיים. לדוגמה:

✔️ סימון כמות המזון (התכולה) - גודל האות נקבע בהתאם למשקל או לנפח המוצר.

✔️ אריזות קטנות (ששטח הפנים הגדול ביותר שלהן קטן מ-80 סמ"ר) - ניתן להשתמש בגודל אות מינימלי של 0.9 מ"מ.

✔️ סימוני אזהרה מסוימים - ממשיכים להיות כפופים לדרישות סימון ייעודיות.

🔍 המסר המרכזי:

הרפורמה לא רק משנה את החקיקה.

היא גם הופכת את העבודה היומיומית שלנו למסודרת, אחידה ופשוטה יותר.

ומי שעוסק בסימון מזון יודע שלא פעם האתגר הגדול ביותר הוא לא מה צריך לכתוב, אלא איך להכניס את כל המידע המחייב בצורה ברורה על גבי האריזה.

מבחינתי, זה אחד השינויים המבורכים ביותר ברפורמה.

נתראה בטיפ החודשי הבא, שבו נמשיך לעשות סדר ברפורמת סימון המזון. 💙

ד"ש מאוסטריה. אין כאן פקקים. טבע טהור. תבואו ☺️
26/06/2026

ד"ש מאוסטריה. אין כאן פקקים. טבע טהור. תבואו ☺️

"אבל התקן כבר לא רשמי, נכון?"אחד הדברים שאני הכי אוהבת (ולפעמים גם הכי מתסכלים...) בעבודה ברגולציה הוא שאין כמעט תשובות ...
17/06/2026

"אבל התקן כבר לא רשמי, נכון?"
אחד הדברים שאני הכי אוהבת (ולפעמים גם הכי מתסכלים...) בעבודה ברגולציה הוא שאין כמעט תשובות של "כן" או "לא".

לאחרונה, במהלך בדיקת מוצר לפני רישום,
מצאתי את עצמי שוב עוברת על אותה שרשרת שאלות
שאני שואלת כמעט בכל פרויקט:

✔️ האם קיים תקן למוצר?
✔️ האם התקן עדיין רשמי?
✔️ אם בוטלה הרשמיות – האם היא בוטלה לכל הסעיפים או רק לחלקם?
✔️ ואילו דרישות עדיין מחייבות?

לכאורה, אפשר להיכנס לאתר משרד הכלכלה,
לראות אילו סעיפים בוטלו
ואילו נשארו בתוקף, ולסמן וי.

אבל כאן בדיוק מתחיל החלק המעניין.
במקרים מסוימים,
גם אם סעיף מסוים כבר אינו
מופיע כסעיף הרשמי בתקן מסוים,
צריך לעצור ולבדוק שכבה נוספת של חקיקה.
לדוגמה – חוק הגנת הצרכן.

ולפעמים דווקא שם מגלים שדרישה
שנראתה כאילו "נעלמה"
עדיין מחייבת מכוח חקיקה אחרת.

וזה בדיוק מה שהופך את
העבודה שלנו למורכבת כל כך.

בסופו של דבר, כשיבואן חותם על הצהרה שהמוצר עומד בדרישות החקיקה, הוא לא מצהיר על עמידה בדרישה אחת או בתקן אחד.

הוא מצהיר על עמידה במכלול שלם של דרישות,
תקנים, תקנות וחוקים, שלפעמים
"מדברים" אחד עם השני,
ולפעמים דווקא יוצרים שאלות חדשות.

אחרי כמעט 20 שנה בתחום,
אני עדיין מוצאת את עצמי בודקת,
מצליבה וחוזרת למקורות.

כי ברגולציה, הרבה פעמים האתגר הוא לא למצוא את התשובה.

האמת היא שהאתגר הוא לוודא **ששאלת את כל השאלות הנכונות.**

💬 מעניין אותי לשמוע
גם אתם נתקלים במקרים
שבהם נדמה שדרישה מסוימת כבר לא קיימת,
ורק אחרי בדיקה מעמיקה מתברר שהתמונה מורכבת יותר?

איך בודקים ב-5 דקות אם המוצר שלך בכלל מתאים למסלול האירופאי? 👇רוב היבואנים שאני פוגשת בטוחים שכדי לדעת את זה הם חייבים י...
14/06/2026

איך בודקים ב-5 דקות אם המוצר שלך בכלל מתאים למסלול האירופאי? 👇
רוב היבואנים שאני פוגשת בטוחים שכדי לדעת את זה הם חייבים יועץ. האמת? את הבדיקה הראשונית אתם יכולים לעשות לבד.
מאז רפורמת "מה שטוב לאירופה, טוב לישראל", מוצרים שעומדים באסדרה אירופאית מוכרת יכולים להשתחרר על בסיס הצהרת היבוא (קוד 65), בלי המסלול הכבד שהכרנו בעבר.
אז איך בודקים? בגדול, ארבעה צעדים:
1️⃣ מצאו את פרט המכס (HS) של המוצר - הוא מופיע בסיווג המשלוח.
2️⃣ אם המוצר כפוף לתקן רשמי - הזינו את המספר במנוע חיפוש התקנים של משרד הכלכלה, ובדקו אם הוא תואם לאחת האסדרות האירופאיות שהוכרו.
3️⃣ יש התאמה? בדקו מה האסדרה דורשת - ובעיקר, ודאו שהיא בתוקף.
4️⃣ הכול תואם? אוספים את המסמכים מהספק, חותמים על ההצהרה ושומרים אותה אצלכם.
זהו - ברמת העיקרון. אבל בפועל, כאן בדיוק מתחילות השאלות: האם זו האסדרה הנכונה? האם המסמכים מספיקים? ומה אם יש כמה תקנים על אותו מוצר?
אם הגעתם לשלב הזה ואתם לא בטוחים - דברו איתי. נעבור על זה יחד לפני שהמכולה יוצאת לדרך.

שמרתם את המסמכים אחרי שהגשתם את ההצהרת יבוא?כי יש מינימום של מסמכים שחייבים להיות בתיק שלכם.בשנים האחרונות אני שומעת לא ...
28/05/2026

שמרתם את המסמכים אחרי שהגשתם את ההצהרת יבוא?
כי יש מינימום של מסמכים שחייבים להיות בתיק שלכם.

בשנים האחרונות אני שומעת לא מעט את המשפט:
"היום כבר לא צריך רישיון… פשוט מקלידים במערכת ומקבלים אישור מיידי."

וכן - תהליך הצהרת יבוא מזון רגיל בהחלט הפך למהיר ופשוט יותר.
אבל חשוב לזכור:
המהירות בקבלת האישור לא מורידה את האחריות מהיבואן.

הגשת הצהרה משמעותה גם חובה לשמור תיק מוצר מסודר,
וכמובן לוודא מראש שכל המסמכים תקינים ומתאימים לדרישות.

אז מה המינימום שחייב להיות אצלכם בתיק?

אישור למפעל המייצר
מפרט מוצר מלא
הצהרת ריקול
צילומי אריזות המוצר
ובמידה ויש מדבקה בעברית - גם את גרסת התווית בעברית

וחשוב לא פחות:
כל המסמכים הללו חייבים להישמר לפחות שנה מתאריך פגות התוקף של המוצר האחרון שיובא.

המסר המרכזי:

הצהרת יבוא היא לא רק "הקלדה במערכת".
היא אחריות מלאה של היבואן לכך שהמוצר עומד בדרישות -
גם אם הבדיקה תגיע רק אחרי השחרור מהנמל.

כי ברגולציה, כמו תמיד - מה שלא מתועד, לא קיים.

לא בטוחים שיש לכם את המינימום שצריך שיהיה בתיק? אז שלחו לנו הודעה ונבדוק את התיק שלכם ביחד.

Address

דם המכבים 28
Modi`in

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when כליר שירותי רגולציה - Clir posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Organization

Send a message to כליר שירותי רגולציה - Clir:

Shortcuts

Share