גנזים אגודת הסופרים ע"ש אשר ברש - Gnazim

08/09/2026

לקראת ראש השנה – נעלה שורות של ברכה ותקווה מתוך מבחר מהארכיונים שלנו, בארכיון גנזים –אגודת הסופרים

תכלה שנה וקללותיה, ותחל שנה וברכותיה: בכל המובנים. בגשמיות וברוחניות. הרי כולנו זקוקים לרחמים רבים מידו הפתוחה הגדולה והרחבה. כולנו זקוקים לרחמים רבים מידו הפתוחה הגדולה והרחבה. כולנו זקוקים לשלום אמיתי – ראשית כל שיהיה שרוי השלום בינינו ובין אֵברינו. ובינינו ובין
נפשינו ובינינו ובין יקיריה
(זלדה)

אני רוצה שהשנה החדשה תפתח לי שער, שתהיה שונה מן השנים הקודמות כיתרון האור מן החושך... אינני יודעת במה נכנסים לקראת שנה חדשה, אם מותר להיכנס אליה בידיים ריקות, אינני יודעת אם היא תביא עלי ברכה או שאני חייבת הייתי להביא לה מעשים.
(דליה רביקוביץ)

למדני אלוהי ברך והתפלל / על סוד עלה קמל, על נגה פרי בשל / על החרות הזאת: לראות, לחוש, לנשום / לדעת, לייחל להיכשל / למד את שפתותי ברכה ושיר הלל / בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל, / לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום,/ לבל יהיה עלי יומי הרגל.
(לאה גולדברג)

ערב ראש השנה. ליד / הבית הנבנה / נשבע אדם לא לעשות / בו עוול / ורק לאהוב בו
(יהודה עמיחי, מתוךערב ראש השנה)

04/09/2026

ביום בידיעות אחרונות ב מוסף התרבות. כתבתה המרתק של לאה ענבל על הסופר יהודה בורלא. לקרוא וליהנות. כל כך ראוי לזכור אותו.

המכתב החריף לבן-גוריון, העימות עם י"ח ברנר והמריבות עם גדולי הממסד: במלאת 140 שנה להולדתו של יהודה בורלא, נחשף ארכיונו שבמכון גנזים ומגלה את דמותו של סופר גאה, חריף וחסר...

01/09/2026

מכון גנזים מריע לזוכים בפרס ביאליק לשנת 2026
המשוררת חמוטל בר יוסף, הסופרת אורלי קסטל בלום והחוקר אבידר ליפסקר, זכו בפרס ביאליק לשנת 2026

בנימוקים להענקת הפרס למשוררת חמוטל בר יוסף נכתב, מוקפדת ואלגנטית, נשענת על מסורות שונות של השירה, אך סוללת דרך עצמאית ומקורית".
על כתיבתה של אורלי קסטל בלום נכתב בין השאר, "כאזהרות מפני מציאות קשה". עוד הודגשו הישגיה הלשוניים והשפעתה על הספרות העברית ועל החברה הישראלית.
בנימוקים להענקת פרס ביאליק למפעל חיים לחוכמת ישראל לפרופ' אמריטוס
הודגש כי הוא מן החוקרים החשובים של הספרות העברית הקנונית והעממית על סוגיה ותקופותיה.
אדיבה גפן יו"ר מכון גנזים, "אנו מברכים את חתני הפרס וגאים בכך שהארכיונים שלהם נמצאים אצלנו בגנזים – אגודת הסופרים, ומשקפים עשרות שנות מחקר ויצירה".
לכבוד החגיגה, נעלה מן הארכיון מכתב של זלדה אל חמוטל בר יוסף, שחקרה את שירתה. "כנראה שרק משוררים כותבים כך", ציינה זלדה שהודתה לה על המאמר יפה שכתבה על יצירתה.

24/08/2026

" צריך אדם בעל השפעה שיכשיר את הלבבות..."
בימים אלה של מתיחות בין ישראל לסוריה וחידוש השיחות בין שתי המדינות במטרה להרגיע את הרוחות, מספק לנו ארכיון גנזים מסמך חשוב: הקרן הקיימת לישראל מציעה עבודה מטעמה באיסוף תרומות מהקהילות היהודיות בסוריה. שלפנו את המכתב הזה מארכיונו של יהודה בורלא בגנזים, ואנו מציעים אותו לנציגים הישראליים לשיחות עם סוריה - הנה, ראו נא, אפשר לעשות עסקים ולהגיע להבנות בקלות. וגם הנסיכה לסוריה עכשיו היא קלה וזולה.

אל תיבת המכתבים של הסופר והמורה יהודה בורלא בזכרון יעקב הגיע המכתב הזה שנשלח ב-1 ביולי 1926 מלשכת הועד הארצי של הקרן הקיימת לישראל: "כידוע לך מצב העבודה לטובת הקרן הקיימת בסוריה ירד פלאים בשנתיים האחרונות... לפי דברי העסקנים של הקק"ל בסוריה גם במצב הכלכלי החמור השורר בסוריה יש עוד מקום לפעולה לטובת הקרן הקיימת, וצריך שיבקר אותם אדם בעל השפעה שיכשיר את הלבבות לפעולה הלאומית הזו. החבר פוחצ'בסקי מביירות שביקר אותנו בהתחלת הקיץ, מסר לנו פרטים על מהלך העבודה לטובת הקרן הקיימת בסוריה, וכמונו כמוהו באנו לכלל דעה שרק אתה האיש שיכול למלא את התפקיד הזה בהצלחה מקסימלית.... הביקור הוא עכשיו גם תכוף [דחוף] במובן זה שהשנה הולכת ומתקרבת אל קיצה, וקשה מאוד להשלים עם זה שהשתתפות ערי סוריה בהכנסות הקק"ל בשנת תרפ"ו תהיה פעוטה במידה שאין למטה ממנה".

בהמשך מציינים כי "הנסיעה לסוריה היא עכשיו קלה וזולה ואין לפחד מפני הוצאות מרובות ביותר".

16/08/2026

למה ללאה גולדברג אין פה?
זו אחת השאלות הראשונות ששואלים המבקרים שנכנסים למכון גנזים ונעצרים מול התצוגה החדשה והיפה „פנים ושמות”, שאצרה עליזה פאדובנו־פרידמן. בתצוגה דיוקנאות של יוצרים ויוצרות שצוירו בידי חבריהם: שאול טשרניחובסקי, בנימין תמוז, אבות ישורון, צילה בינדר, לאה גולדברג ואחרים.
אבל מול דיוקנה של לאה גולדברג, שצייר נחום גוטמן, מתעוררת מיד תעלומה קטנה: מדוע צייר אותה גוטמן בלי פה?
אין לנו תשובה מוסמכת. אבל דווקא משום כך התחלנו לאסוף תשובות מן המבקרים, וכל אחת מספרת משהו לא רק על הציור, אלא גם על לאה גולדברג כפי שאנחנו זוכרים ומדמיינים אותה.
אדיבה גפן מעלה השערה שלאה גולדברג נודעה כמעשנת כבדה, ברוב הצילומים היא מופיעה כשסיגריה בידה. אולי גוטמן, שדאג לשלומה, החליט שאם אין פה, אין סיגריה. ניסיון גמילה אמנותי.
זוג מבקרים צעירים ממצפה רמון: „היא לא צריכה לדבר. מספיק שתכתוב.”
מבקר תל אביבי: המכתב המונח על השולחן הגיע מאחד הגברים שאהבה, והוא השיב את פניה ריקם. מרוב צער פשוט נעתקו המילים מפיה.
חוקרת הספרות פרופ' מיכל בן־חורין: לאה גולדברג הייתה אישה יוצרת בעולם ספרותי גברי, עולם שידע לא פעם לסתום את פיהן של נשים.
המשוררת רות פוירשטיין: העיניים מדברות. השירה אמנם נכתבת במילים, אבל רוחה נמצאת גם במה שמעבר להן, בכוח הראשוני והבלתי אמצעי שממנו היא נובעת.
ואולי לגוטמן הייתה סיבה אחרת לגמרי.
מה אתם חושבים? למה ללאה גולדברג אין פה?
שלחו לנו את הפתרון שלכם למייל [email protected]. את התשובות המעניינות, המפתיעות והמשעשעות ביותר נפרסם בפוסט הבא.
ובינתיים אתם מוזמנים לבוא לגנזים, לעמוד מול לאה גולדברג, להסתכל לה בעיניים ולנסות להבין מה היא אומרת דווקא בלי פה. פחות

03/08/2026

יוסף עוזר מצטרף לנבחרת מכון גנזים
בשמחה קיבלנו אתמול את פניו של המשורר, המחנך והעורך יוסי עוזר, שהפקיד בגנזים את ארכיונו. והארגזים מלאים כל טוב: כתבי יד, מסמכים, שירים ומכתבים – פרי עטו מצעירותו ועד היום, ועוד היד נטויה.
שיריו הראשונים התפרסמו במעריב בעריכת הסופר משה שמיר. אחרי מלחמת יום הכיפורים החל ללמוד בישיבת "אור שמח", אך מאוחר יותר עזב את החברה החרדית .שירתו הקנתה לו מקום מיוחד בין יוצרי השירה בישראל, וארכיונו המופקד מעתה בגנזים יקנה לראשונה צוהר לעולמו המיוחד.
יוסי עוזר לא הסתיר את התרגשותו, כאשר ראה את "שותפיו" על מדפי הארכיון ובהם: שאול טשרניחובסקי, אהרון שבתי, לאה גולדברג וסמי ברדוגו. הוא הודה כי היה לו קשה להיפרד מכתבי היד שלו, שאותם שמר בביתו מאז ימי נעוריו.
ברוך הבא, ארכיון חדש וחשוב המצטרף לאוצרות מכון גנזים.

28/07/2026

אהבת אמת אינה נמדדת בעוצמת הרגע, אלא ביכולתה ללוות חיים שלמים. לכבוד ט"ו באב אנו מזמינים אתכם להציץ ברגע שבו הכול התחיל: מכתב אהבה אחד ושיר אהבה אחד, שנכתבו בידי יוסי שריד הצעיר לדורית, האישה שאהב ושעמה בחר לחלוק את חייו. מילים פרטיות שהזמן רק הוסיף להן עומק ויופי.
במכתב ארוך ופיוטי בן חמישה עמודים, הנשמר בגנזים, מימי הזוגיות הראשונים שלהם, כותב בן העשרים ושתיים: "כי הבוקר לא רק שאהבתיך, כי אם גם חשתי בבירור כיצד את נשתלת בתוכי פנימה, מעמיקה שרשים, משתרגת בחזי, וכולי מן צמיחה שכזו... אני צריך את הצמיחה הנפלאה הזאת המרחיבה את החזה פתאום".
חלפו עשרות שנות נישואים. שלוש שורות שמתמצתות הכל, בשיר אהבה (יוסי שריד, "שירים: 2003-2005", ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2009, עמוד 40):
"לאשתי
עכשיו אני בטוח באהבה שלך
כי זה מה שאני – סופי –
ולא זה שעוד אהיה".

26/07/2026

האיש שלא הפסיק להמציא! 🎭🎸
מסע בארכיון בעקבות יגאל מוסינזון
הסיור בשעה 10:00. נותרו מקומות ספורים לסיור של מחר.
כולנו מכירים את הספרים והמחזות שלו, אבל יגאל מוסינזון היה הרבה מעבר לזה: פלמ"חניק, איש משטרה, ממציא נועז, ובעיקר – אחת הדמויות הססגוניות והמסקרנות בתרבות הישראלית!
בואו לפגוש אותו כפי שמעולם לא הכרתם, במפגש וסיור יחיד במינו בארכיון מכון גנזים ✨
מה מחכה לנו?
חשיפה של חומרים נדירים וסיפורים מאחורי הקלעים יחד עם הסופר והארכיונאי יצחק בר יוסף, לצד חגיגה מוזיקלית קסומה של עופר גביש והגיטרה – עם השירים האהובים מתוך מחזות הזמר של מוסינזון והפסקול של התקופה.

📅 מתי? יום שני, 27 ביולי בשעה 10:00
📍 איפה? מכון גנזים (בבית אריאלה)
🎟️ כרטיס: 60 ₪ | לחברי דיגיתל: 45 ₪
מספר המקומות מוגבל, מוזמנים להבטיח מקום:
להרשמה מהירה בלחיצה: נותרו מקומות ספורים. הזדרזו
יהיה מענין https://beitariela.smarticket.co.il/show/2041
או בטלפון: 03-7240549
מחכים לראותכם! 👇

22/07/2026

האיש שלא הפסיק להמציא! 🎭🎸
מסע בארכיון בעקבות יגאל מוסינזון
כולנו מכירים את הספרים והמחזות שלו, אבל יגאל מוסינזון היה הרבה מעבר לזה: פלמ"חניק, איש משטרה, ממציא נועז, ובעיקר – אחת הדמויות הססגוניות והמסקרנות בתרבות הישראלית!
בואו לפגוש אותו כפי שמעולם לא הכרתם, במפגש וסיור יחיד במינו בארכיון מכון גנזים ✨
מה מחכה לנו?
חשיפה של חומרים נדירים וסיפורים מאחורי הקלעים יחד עם הסופר והארכיונאי יצחק בר יוסף, לצד חגיגה מוזיקלית קסומה של עופר גביש והגיטרה – עם השירים האהובים מתוך מחזות הזמר של מוסינזון והפסקול של התקופה.

📅 מתי? יום שני, 27 ביולי בשעה 10:00
📍 איפה? מכון גנזים (בבית אריאלה)
🎟️ כרטיס: 60 ₪ | לחברי דיגיתל: 45 ₪
מספר המקומות מוגבל, מוזמנים להבטיח מקום:
להרשמה מהירה בלחיצה: https://beitariela.smarticket.co.il/show/2041
או בטלפון: 03-7240549
מחכים לראותכם! 👇

21/07/2026

האודיסיאה של טשרניחובסקי
סרט האודיסאה עולה בקרוב וזה הזמן להיזכר בסיפור התרגום הראשון שנעשה לאליאדה והאודיסיה על ידי שאול טשרניחובסקי. משורר ענק ומתרגם נפלא.

להנאתכם.

הספרנים | מגזין הספרייה הלאומית