חמד"ע - המרכז לחינוך מדעי בתל אביב-יפו

  • Home
  • Israel
  • Tel Aviv
  • חמד"ע - המרכז לחינוך מדעי בתל אביב-יפו

חמד"ע - המרכז לחינוך מדעי בתל אביב-יפו חמד"ע המרכז לחינוך מדעי אחראי על הוראת פיזיקה, כימיה ומ?

חמד"ע פועלת בעיר תל אביב יפו מאז 1991. את הקמת חמד"ע יזמה קרן יד הנדיב (קרן רוטשילד) בשיתוף עם עיריית ת"א ומכון ויצמן. עקרונות חמד"ע הותוו על ידי ועדה בינלאומית של מדענים ואנשי חינוך מישראל ומחו"ל, בראשותו של נשיא מכון ויצמן למדע, פרופסור חיים הררי שכיהן גם כיו"ר העמותה. כיום מכהן כיושב ראש העמותה פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן הנוכחי.

הקמת חמד"ע נועדה ליצור דגם חדש של מרכז איזורי לחינוך מדע

י, הלוקח על עצמו אחריות לחינוך המדעי בחטיבות העליונות בת"א כולל הכנה לבגרות.

הרעיון המרכזי של חמד"ע הוא לשלב צוות איכותי של מורים, יחד עם ציוד מדעי-חינוכי מהמתקדמים ביותר, בבניין יפה ומיוחד במינו. על ידי ריכוז כל האיכויות הללו במוסד אחד, מעניקה חמד"ע לתלמידים אפשרות ללמוד מדע ברמה הגבוהה ביותר. בחמד"ע בוטלה ההפרדה המלאכותית בין תיאוריה למעבדה. בנקודה זו בא לידי ביטוי התכנון הייחודי של הבניין, אשר נעשה על בסיס עקרונות חינוכיים ואדריכליים מתקדמים וזכה להכרה בינלאומית.

בית חמד"ע בנוי כך שכל הלימודים מתקיימים בתנאי מעבדה. כל כיתת מדע היא חלל רב-תכליתי המאפשר שילוב של עבודת מעבדה ומחשבים עם פעולות הוראה ולמידה מכל סוג.

הפעילות בחמד"ע מתמקדת בהוראה חדשנית ואיכותית של כימיה ופיזיקה לתלמידי החטיבה העליונה של בית הספר העל יסודי, אשר בחרו בנושאי לימוד אלו בהיקף מוגבר ולתלמידי פיזיקה מצטיינים בחטיבת הביניים

פעילויות חמד"ע כוללות תכנית לימודים לבגרות בפיזיקה ובכימיה לקראת בחינות הבגרות ובנוסף: שיעורי השלמה ללא תשלום, עזרה דרך האינטרנט, קורסי בחירה, סדנאות, סיורים מדעיים, הרצאות מדעיות וחשיפה לתחומי עניין הקשורים במדע. ניתן דגש בנושא בנות ומדעים והתלמידים מוזמנים לקחת חלק בתחרויות שונות.

צוות חמד"ע שם לו למטרה ללמד את הכימיה והפיזיקה בדרכים מיוחדות, מקוריות וחדשניות. נכון, תוכנית הלימודים של חמד"ע מבוססת על החומר הדרוש לבחינות הבגרות, אך גם דרך לימוד החומר וגם פעילויות ההעשרה הרבות מלמדות להסתכל ולהבין הכל בדרכים שונות. פעילויות ההעשרה מבוצעות בכמה אופנים, הן במסגרת מערכת השעות הקבועה המהווה חלק בלתי נפרד ממערכת השעות של בית הספר, והן במסגרת פעילויות רשות שאינן כרוכות בתשלום: שיעורי עזר, סדנות וקורסים המיועדים לתלמידים המבקשים לפתוח ראש, להעמיק ולדעת יותר, ביצוע עבודות מחקר, עיסוק בתקשורת ועיתונות מדעית, וספרייה מדעית ממוחשבת שבה ספרים, כתבי עת, סרטים, תוכנות ומחשבים לשימוש חופשי ( וזו רשימה חלקית בלבד).

כימיה והפיזיקה הינן אבני היסוד של כל ענפי המדע והטכנולוגיה, ומכאן שגם המפתח להבנת העולם בו אנו חיים. אם בחרת ללמוד כימיה ופיזיקה הבטחת לעצמך השכלה רחבה, והרגלי לימוד וחשיבה גמישים ובלתי שגרתיים שיתרמו לך במשך חייך. מעבר לכך, בחינות הבגרות בכימיה ובפיזיקה בהיקף מוגבר עונות על דרישות הקבלה של כל המוסדות להשכלה גבוהה במדע, בהנדסה ובכל הפקולטות היוקרתיות והמבוקשות ביותר. השכלה במדע ובהנדסה פותחת דלתות לעיסוקים עתידיים מרתקים וחשובים: חקר מבנה היקום, פיתוחים טכנולוגיים ? מפתרון בעיות ברפואה - ובאיכות הסביבה ועד חידושים בתקשורת ובמחשבים, ולא פחות מאתגר מזה יזמות ומינהל עסקים בחברות היי-טק.

בחמד"ע ספרייה ייחודית ואנו חתומים על 60 כתבי עת מדעיים בינלאומיים. חמד"ע משמשת מרכז למורי המדעים בכל הנושאים הקשורים במדע: מורי חמד"ע נותנים השתלמויות למורים בכל אזור ת"א והמרכז. תלמידי חטיבות הביניים ת"א נחשפים למדעים בחמד"ע במסגרת פרוייקט "חץ"- חמדע"י צעיר. בחמד"ע מלמדים היום מקצוע חדש לתלמידים מצטיינים במיוחד מקצוע חדש בעולם –"מח"- מדע חישובי הזוכה להערכה מיוחדת על ידי מדענים בארץ ובעולם.

🏆 פרסי איג-נובל 2026: חלב ג׳וקים, משתנה שלא משפריצה, תחתונים באדמה, נשיקות ועוקץ של יתוש. בקיצור, עוד יום רגיל במדע.פרסי...
07/09/2026

🏆 פרסי איג-נובל 2026: חלב ג׳וקים, משתנה שלא משפריצה, תחתונים באדמה, נשיקות ועוקץ של יתוש. בקיצור, עוד יום רגיל במדע.

פרסי איג־נובל הם הפרסים המוענקים למחקרים אמיתיים ורציניים, שגורמים קודם לצחוק ואחר כך לחשוב. ולחובבי הכימיה והפיזיקה בחמד״ע היה השנה הרבה במה להתעניין, גם מחוץ לקטגוריות שנקראות ממש "כימיה" ו"פיזיקה".

💋 בביומכניקה זכה מחקר שניסה לעשות את מה שאף אחד לא ביקש, אבל כנראה היה חייב להיעשות: להגדיר מדעית מהי בדיוק נשיקה, אצל בני אדם וגם אצל בעלי חיים, כפי שאפשר לראות בתמונה.
כי מתברר שגם לנשיקה צריך לפעמים הגדרה תפעולית.

🧪 בכימיה זכה מחקר שמצא כי חלבונים שמקורם ב״חלב״ של ג׳וקים מכילים פי שלושה יותר אנרגיה מחלבוני חלב פרה.
לא, בשלב זה אין כוונה להוסיף אותו לקפטריה של חמד״ע.

🚻 בפיזיקה זכה מחקר תאורטי וניסויי שניסה לפתור בעיה שהאנושות איכשהו הגיעה איתה עד 2026: איך מתכננים משתנת גברים שלא משפריצה.

אבל הפיזיקה הסתתרה גם בפרס הרפואה, שניתן למחקר שנערך במעבדת אווירודינמיקה ובדק איך בדיוק אנחנו מקנחים את האף.

ובפרס הטכנולוגיה נפגשו פיזיקה, חומרים, הנדסה וביולוגיה: החוקרים השתמשו בעוקץ של יתוש לצורך הדפסה תלת־ממדית ברזולוציה גבוהה. כנראה שאף אחד לא אמר ליתוש שזה השימוש שאנחנו מעדיפים שיעשה בעוקץ שלו.

גם מדעי הקרקע סיפקו ניסוי שלא היינו מצליחים להמציא אפילו כשאלת חקר: החוקרים הטמינו אלף זוגות תחתונים זהים באדמה ביותר מ־25 מדינות, הוציאו אותם ובדקו באמצעות מידת התפרקותם את בריאות הקרקע.

ואולי הסיפור שהכי מתאים לרוח של חמד״ע מגיע דווקא מהעבר. בשנת 2000 זכה הפיזיקאי אנדריי גיים באיג־נובל לאחר שהצליח לגרום לצפרדע לרחף באמצעות שדה מגנטי. עשר שנים אחר כך הוא זכה בפרס נובל לפיזיקה על מחקריו בגרפן.

כי בחמד״ע אנחנו אוהבים שאלות טובות, ניסויים, סקרנות, וגם את הרגע שבו מישהו אומר:
״זה נשמע קצת מטופש... אבל רגע, אולי אפשר לבדוק את זה?״

לפעמים בדיוק שם מתחיל מדע מצוין. 🔬⚛️
פרסי נובל הרשמיים והמעונבים, יוכרזו בעוד חודש.

רשימת הזוכים והמחקרים באתר הרשמי של Ig Nobel:
https://improbable.com/ig/winners/

צוות חמד"ע מרכין ראש לזכרה של כלת פרס נובל לכימיה, פרופסור עדה יונת ז"ל, שהלכה היום לעולמה. לרגל שנת הכימיה הבינלאומית, ...
31/08/2026

צוות חמד"ע מרכין ראש לזכרה של כלת פרס נובל לכימיה, פרופסור עדה יונת ז"ל, שהלכה היום לעולמה.
לרגל שנת הכימיה הבינלאומית, ב-2011, הגיעה פרופסור יונת לחמד"ע והרצתה לפני תלמידי ותלמידות הכימיה והפיזיקה על עבודת המחקר שהביאה לזכייתה בפרס: פענוח מבנה הריבוזום, המכונה התאית המרכיבה את החלבונים. פרופסור יונת הסבירה גם את פעולתם של חומרים אנטיביוטיים המשבשים את פעולת הריבוזום ואת שיטת המחקר הקריסטלוגרפית. פרופ' יונת סיפרה גם על הדרך האישית שעברה ועודדה את הבנות בקהל לשקול קריירה מדעית, לאחר שהוכיחה להן שהיא גם מצטיינת בסבתאות.
(בצילום: עדה יונת עם תלמידות חמד"ע לאחר ההרצאה)

הזמנה למשחק מדעי לקראת פתיחת שנת הלימודים: חומצות הגרעין, דנ״א (DNA) ורנ״א (RNA), מוכרות לנו קודם כול כנושאות מידע גנטי,...
29/08/2026

הזמנה למשחק מדעי לקראת פתיחת שנת הלימודים:
חומצות הגרעין, דנ״א (DNA) ורנ״א (RNA), מוכרות לנו קודם כול כנושאות מידע גנטי, אבל הכימיה שלהן מאפשרת להן לעשות הרבה יותר מזה. בדנ״א שתי השרשרות מוחזקות זו מול זו בעזרת קשרי מימן בין זוגות בסיסים: אדנין (A) נקשר לתימין (T), וגואנין (G) לציטוזין (C). ברנ״א התימין מוחלף באורציל (U), ולכן A נקשר בדרך כלל ל-U, ואילו G ל-C.
בניגוד לדנ״א הדו-גדילי, מולקולת רנ״א היא בדרך כלל שרשרת יחידה. רנ״א שליח (mRNA), למשל, נוצר בתהליך התעתוק על פי רצף של אחד מגדילי הדנ״א, ובהמשך משמש להעברת המידע הדרוש לבניית חלבון אל הריבוזום. אבל שרשרת רנ״א יכולה גם להיקשר לעצמה: אזורים שונים באותה מולקולה עשויים להיות משלימים זה לזה, ליצור ביניהם קשרי מימן ולגרום לשרשרת להתקפל. כך נוצרים גבעולים, לולאות ומבנים תלת ממדיים מורכבים.
לקיפול הזה יש חשיבות עצומה. כיום אנחנו יודעים שרנ״א הוא הרבה יותר משליח המעביר מידע מהדנ״א אל הריבוזום. מולקולות רנ״א קטנות משתתפות בבקרה על ביטוי גנים ובתהליכים תאיים רבים נוספים. יש מולקולות רנ״א שמסוגלות לזהות ולהיקשר למולקולות אחרות, ויש אפילו מולקולות רנ״א בעלות פעילות קטליטית, כלומר כאלה שמסוגלות לזרז תגובות כימיות. במקרים רבים, מה שמולקולת הרנ״א יכולה לעשות תלוי בצורה שבה היא מתקפלת.
ומכאן מגיעה שאלה מסקרנת: אם המבנה חשוב כל כך לתפקוד, האם אפשר להפוך את הבעיה? במקום לקחת רצף ולשאול לאיזו צורה הוא יתקפל, לבחור קודם את הצורה שאנחנו רוצים, ואז למצוא את רצף הבסיסים שיתקפל אליה?
מחקר חדש שהתפרסם בסוף השבוע בכתב העת Science, ואף זכה להופיע על שער כתב העת, מראה עד כמה התקדמנו בדרך לשם. החוקרים התמקדו במבני רנ״א מורכבים הנקראים pseudoknots, קשרים מדומים. במבנים כאלה בסיסים שנמצאים בתוך לולאה אחת יוצרים קשרים עם אזור מרוחק יותר באותה מולקולה. מתקבל דפוס קיפול מורכב במיוחד, שקשה גם לחזות וגם לתכנן.
וכאן נכנס לתמונה משחק מחשב יוצא דופן בשם Eterna.
Eterna הוא פרויקט של מדע אזרחי שבו אנשים מכל העולם מנסים לפתור חידות של קיפול רנ״א. השחקנים מקבלים מבנה רצוי ומשנים את רצף A, U, G ו-C בניסיון לגרום למולקולה להתקפל בדיוק לצורה הזאת. לא חייבים להיות חוקרי רנ״א כדי להשתתף. מתחילים מחידות פשוטות, לומדים בהדרגה את כללי הקיפול, ובהמשך אפשר להתמודד גם עם בעיות מחקר אמיתיות.
וזה אינו רק משחק הדמיה. עיצובים של שחקני Eterna נבחרים לבדיקה, מולקולות הרנ״א מיוצרות במעבדה, והחוקרים בודקים כיצד הן באמת התקפלו. התוצאות חוזרות אל קהילת השחקנים ומשמשות לשיפור העיצובים וגם לפיתוח מודלים חישוביים טובים יותר.
במחקר החדש הוצבו 57 מבני pseudoknot כאתגר. שחקני Eterna מנוסים התמודדו איתם לצד שיטות המבוססות על בינה מלאכותית ולמידה עמוקה. והתוצאה מעניינת במיוחד: שיטות הבינה המלאכותית כבר הצליחו להגיע לרמת ביצועים דומה לזו של מתכנני הרנ״א האנושיים המנוסים.
אבל החוקרים לא הסתפקו בכך שהמחשב אמר שהרצף אמור לעבוד. מולקולות שנבחרו אכן נוצרו במעבדה ונבדקו בשיטות ניסוייות, ובהן מיפוי כימי של המבנה, שינויים מכוונים ברצף, ובחלק מהמקרים גם מיקרוסקופיית אלקטרונים בטמפרטורות נמוכות מאוד (קריוגניות), cryo-EM. המולקולות שתוכננו אכן יצרו את המבנים הרצויים.
ואפילו הייתה הפתעה: כמה מהמולקולות יצרו מבנים תלת ממדיים מסודרים שכללו אינטראקציות מורכבות שהאלגוריתם כלל לא תכנן במפורש. החוקרים תכננו בעיקר את דפוס זיווגי הבסיסים, והכימיה של המולקולה השלימה בעצמה חלק מן המבנה המרחבי המורכב.
זו עדיין לא מכונה שמבקשים ממנה בלחיצת כפתור ״רנ״א שמרפא מחלה״. המחקר עוסק קודם כול בשליטה במבנה. אבל אם נלמד לתכנן באופן אמין מולקולות רנ״א שמתקפלות כרצוננו, נפתח פתח לתכנון של מולקולות בעלות תפקידים חדשים: חיישנים מולקולריים, מערכות בקרה, מולקולות טיפוליות ואולי גם זרזי רנ״א חדשים.
ויש בסיפור הזה עוד דבר שאנחנו אוהבים במיוחד: קשה להפריד בין תרומתם של בני האדם לבין זו של הבינה המלאכותית. במשך שנים שחקני Eterna פתרו בעיות שמחשבים התקשו בהן. העיצובים שלהם נבדקו במעבדה, והנתונים שנאספו בדרך תרמו לפיתוח כלים ומודלים חישוביים חדשים. עכשיו המודלים האלה חוזרים ומתמודדים לצד בני האדם עם אותן חידות.

רוצים לנסות בעצמכם?

Eterna פתוח לכולם ואפשר לשחק בו ישירות בדפדפן. מתחילים מהבסיס, לומדים כיצד זיווג בין בסיסים גורם לרנ״א להתקפל, ובהדרגה מגיעים לחידות מורכבות יותר. וחלק מן החידות האלה קשורות למחקר אמיתי.
כי לפעמים הדרך אל חזית המחקר מתחילה במשחק.
דמיס חסאביס, ממייסדי DeepMind וכיום מנכ״ל Google DeepMind, התחיל את דרכו בעולם משחקי המחשב. ב-2024 היה בין זוכי פרס נובל בכימיה על פיתוח AlphaFold, מערכת בינה מלאכותית שחוללה מהפכה ביכולת לחזות את המבנה התלת ממדי של חלבונים.
אבל לרנ״א עדיין נשארו חידות קיפול קשות במיוחד.
אז התחילו לשחק:
https://eternagame.org/

לפני הכימיה, הפיזיקה והמדע החישובי - יש אנשים.אנשים ששואלים שאלות, מתווכחים על תשובות, מנסים שוב כשניסוי לא עובד, מתלהבי...
21/08/2026

לפני הכימיה, הפיזיקה והמדע החישובי - יש אנשים.
אנשים ששואלים שאלות, מתווכחים על תשובות, מנסים שוב כשניסוי לא עובד, מתלהבים כשמשהו סוף סוף מצליח, ומקווים להדביק גם את התלמידות והתלמידים בסקרנות הזאת.
זה הצוות של חמד״ע.
מאחורי המעבדות, הניסויים והשיעורים עומדות ועומדים מורות, מורים ואנשי צוות שהגיעו מהאקדמיה ומהתעשייה - וממשיכים כל הזמן ללמוד בעצמם, לחשוב יחד, לנסות דברים חדשים ולבנות חינוך מדעי שמבקש לא רק לדעת יותר, אלא גם להבין, לחקור ולהעז לשאול.
עוד שנת לימודים יוצאת לדרך, ואנחנו שמחים לעשות את זה יחד, כדי להעניק לתלמידות ולתלמידי תל אביב-יפו חינוך מדעי מעמיק, מאתגר ונגיש לכל מי שרוצה ללמוד מדע כמו שלא לומדים בשום מקום אחר.
שתהיה לכולנו שנה של סקרנות, גילויים, ניסויים מוצלחים - וגם כמה ניסויים שלא מצליחים בפעם הראשונה. הרי גם מזה לומדים.
(צילום: סיון שחור)

21/06/2026

לקראת מבחן הבגרות בכימיה, שתיערך מחר, אנו מציעים חידה: מה רואים? מה מגיב? מה נוצר?
נשמח לתשובות בתגובות

תלמידות ומורות לכימיה, וגם תלמידים ומורים: מתכונות חמד"ע תשפ"ו על לאתר
18/06/2026

תלמידות ומורות לכימיה, וגם תלמידים ומורים: מתכונות חמד"ע תשפ"ו על לאתר

*מהפיזיקה של הכיתה אל חזית המחקר והטכנולוגיה*תלמידי כיתה י' מבית הספר עמוס עוז, הלומדים בחמד"ע בהנחיית ד"ר מיה שלו, יחד ...
17/06/2026

*מהפיזיקה של הכיתה אל חזית המחקר והטכנולוגיה*
תלמידי כיתה י' מבית הספר עמוס עוז, הלומדים בחמד"ע בהנחיית ד"ר מיה שלו, יחד עם תלמידי כיתת המצוינות של י"ב בהנחיית ד"ר טל וייס, זכו לביקור מרתק במעבדה למחשוב קוונטי בישראל, המובלת על ידי אנשי Quantum Machines.
במהלך הסיור נחשפו התלמידים לעקרונות היסוד של חישוב קוונטי, למדו במה שונה מחשב קוונטי ממחשב קלאסי, והכירו את היתרונות, האתגרים והיישומים העתידיים של הטכנולוגיה המתפתחת. בהמשך קיבלו הסבר מעמיק על המערכת עצמה: מקיוביטים המבוססים על מוליכי־על, דרך מערכות הקירור והבקרה המתקדמות, ועד לתשתיות המאפשרות את פעולת המחשב הקוונטי.
את ההדרכה העביר גלעד סיוון, סטודנט לתואר שני בהנדסת חשמל באוניברסיטת תל אביב ועובד בחברת Quantum Machines. גלעד שילב בהדרכה בין הידע התיאורטי לבין ההיבטים ההנדסיים והמחקריים של התחום. שיאו של הביקור היה הסיור במעבדה עצמה, שבו זכו התלמידים לראות מקרוב את רכיבי המערכת ולשמוע על הניסויים והפיתוחים המתקדמים המתבצעים בה.
הביקור סיפק לתלמידים הצצה נדירה לעולם המחקר והפיתוח בחזית המדע והטכנולוגיה, והמחיש כיצד מושגים הנלמדים בכיתות הפיזיקה והמתמטיקה הופכים לכלים המניעים את הדור הבא של המחשוב.
תודה לעפר שלו, אחיה של ד"ר מיה שלו, על היוזמה והארגון, ולצוות Quantum Machines על האירוח, ההדרכה והחשיפה לעולם המרתק של המחשוב הקוונטי.
Ofer Shalev

דה-מרקר והארץ שימחו אותנו בסוף השבוע בכתבה רחבה של סיון קלינגבייל וליאור דטל, על חמד"ע תל אביב ועל המודל החינוכי של חמד"...
13/06/2026

דה-מרקר והארץ שימחו אותנו בסוף השבוע בכתבה רחבה של סיון קלינגבייל וליאור דטל, על חמד"ע תל אביב ועל המודל החינוכי של חמד"ע, שהולך ומתרחב בהדרגה ברחבי הארץ.

אנחנו גאים מאוד בעשייה שלנו בתל אביב-יפו, ומודים לכל המורות והמורים, בהווה ובעבר, שבנו את המקום הזה והפכו אותו למה שהוא.

תודה גם למגיבות ולמגיבים ששיתפו מחוויותיהם והוסיפו לדיון. ולתמיכה ארוכת השנים של עיריית תל אביב-יפו ושל קרן תל אביב.

נמשיך לעשות טוב - במדע, בהוראה ובאהבת הדעת.

ברחוב קטן בתל אביב נמצאת ההוכחה שאפשר לגייס מורים מצטיינים במדעים בחוזים אישיים משודרגים, לרכז אותם במקום משוכלל אחד, ולהזניק את מספר בוגרי חמש יחידות בפיזיקה — בלי...

בחמד"ע לימודי המדעים הם אף פעם לא רק נוסחאות על הלוח! לאחרונה התקיים אצלנו יום עיון מרתק המוקדש לאנשים שגורמים לקסם לקרו...
14/05/2026

בחמד"ע לימודי המדעים הם אף פעם לא רק נוסחאות על הלוח! לאחרונה התקיים אצלנו יום עיון מרתק המוקדש לאנשים שגורמים לקסם לקרות מאחורי הקלעים: הלבורנטים של בתי הספר בתל אביב-יפו.
רכזת הפיזיקה ד"ר אריאלה זגל ורכז הכימיה ד"ר איתן קריין הובילו את היום, והוכיחו שוב שלבורנט טוב הוא לא רק יד ימינו של המורה, אלא האסטרטג של המעבדה. בין הניסויים להדגמות, היה אפשר לראות איך הופכים תיאוריות מורכבות לחוויה מוחשית, מלמדת ובטוחה.

כי אנחנו יודעים שחינוך מדעי איכותי מתחיל בפרטים הקטנים, ותמיד שואפים להגיע למצב צבירה של מצוינות!

הצצה לשיעורי פיזיקה: תלמידות ותלמידי כיתה י' מבית הספר עמוס עוז שלומדים בחמד"ע אצל ד"ר מיה שלו, חוקרים שבירה והחזרה של א...
09/05/2026

הצצה לשיעורי פיזיקה: תלמידות ותלמידי כיתה י' מבית הספר עמוס עוז שלומדים בחמד"ע אצל ד"ר מיה שלו, חוקרים שבירה והחזרה של אור ומאששים את חוק סנל.

Address

הפרדס 7
Tel Aviv
64245

Opening Hours

Monday 08:00 - 19:00
Tuesday 08:00 - 19:00
Wednesday 08:00 - 19:00
Thursday 08:00 - 19:00
Sunday 08:00 - 19:00

Telephone

03-5210800

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when חמד"ע - המרכז לחינוך מדעי בתל אביב-יפו posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Organization

Send a message to חמד"ע - המרכז לחינוך מדעי בתל אביב-יפו:

Shortcuts

Share