30/08/2026
תחילת שנת הלימודים היא הזדמנות מצויינת לשאול כיצד נוכל להפחית את תאונות הדרכים סביב מוסדות החינוך.
6,690 ילדים ובני נוער נפגעו בחמש השנים האחרונות בכבישים הסמוכים למוסדות חינוך. הפתרון אינו רק עוד שיעור בבטיחות בדרכים – אלא שינוי אמיתי בדרך שבה ילדים מגיעים לבית הספר.
הדרך לבית הספר צריכה להיות בטוחה. נקודה.
אבל בשטח: בכל בוקר חוזר על עצמו אותו מחזה: מאות ילדים יוצאים מהבית בדרכם לבית הספר. חלקם הולכים ברגל, אחרים רוכבים על אופניים או קורקינטים, יש מי שנוסעים באוטובוס – ורבים מגיעים ברכב הפרטי של ההורים.
השעות האלה, שבהן הרחובות סביב בתי הספר מתמלאים בילדים ובכלי רכב, הן גם שעות שבהן עלולה להתרחש טרגדיה.
הנתונים שמציג פרויקט "הכבישים המסוכנים בדרך לבית הספר" של ynet, המבוסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, צריכים להדליק נורה אדומה: בחמש השנים האחרונות נפגעו 6,690 ילדים ובני נוער בגילי 5–19 בכבישים הסמוכים למוסדות חינוך. 33 נהרגו ו-568 נפצעו קשה – בסך הכול 601 ילדים ובני נוער שנפגעו באורח קשה או קטלני. מדובר בעלייה של 30% לעומת חמש השנים שקדמו להן.
והבעיה אינה רק במספר התאונות. היא גם בחומרתן. בעוד שמספר הנפגעים הכולל עלה ב-3.67%, מספר ההרוגים והפצועים קשה עלה ב-30%. בקרב הולכי הרגל, שהם הקבוצה הגדולה ביותר של הנפגעים, נרשמה עלייה של 35% במספר ההרוגים ושל 23% במספר הפצועים קשה.
לא רק ללמד את הילד להיזהר – לשנות את הדרך שבה הוא מגיע
קל לומר לילדים: "תסתכלו ימינה ושמאלה", "אל תתפרצו לכביש", "שימו קסדה". אבל ילד יכול לעשות הכול נכון ועדיין להיות בסכנה אם הרחוב סביב בית הספר אינו בטוח.
לכן האחריות אינה יכולה להיות מוטלת על הילד. היא מוטלת גם על ההורים, על בתי הספר, על הרשויות המקומיות, על משרד התחבורה ועל הנהגים.
סביבת בית הספר צריכה להיות מתוכננת מתוך הבנה שילדים הם ילדים. הם יכולים לטעות, להסיח את דעתם או לעשות צעד בלתי צפוי. מערכת תחבורה בטוחה היא מערכת שסולחת על טעויות ולא הופכת אותן לפגיעה קשה או קטלנית. במקום להניח שכל משתמשי הדרך יתנהגו תמיד באופן מושלם, מתכננים את הכביש והרחוב כך שגם טעות אנוש לא תסתיים באסון.
פחות מכוניות בשער – יותר בטיחות לילדים
אחד השינויים החשובים ביותר שאפשר לעשות כבר מחר בבוקר הוא להפחית את מספר המכוניות הפרטיות שמגיעות לשער בית הספר.
כאשר עשרות ומאות כלי רכב מגיעים כמעט באותה שעה, עוצרים, מסתובבים, מורידים ילדים וחוסמים שדה ראייה – נוצרת סביבת תנועה מסוכנת.
לכן כדאי לשאול שאלה אחרת: לא איך להביא את הילד עד שער בית הספר – אלא איך לאפשר לו להגיע לבית הספר בבטחה.
שתי תשובות מרכזיות הן הליכה ותחבורה ציבורית.
רב־קו לכל ילד וילדה – לתת לילדים עצמאות
תחבורה ציבורית יכולה להיות חלק משמעותי מהפתרון.
פרויקט „רב־קו לכל ילד וילדה” מבקש להקנות לילדים את היכולת להשתמש בתחבורה הציבורית ולהגיע ממקום למקום באופן עצמאי ובטוח.
זו אינה רק דרך להגיע לבית הספר. זו מיומנות חיים.
ילד שלומד לקרוא מסלול, לזהות תחנה, להבין באיזה אוטובוס לנסוע ולרדת במקום הנכון – רוכש עצמאות שתשרת אותו שנים קדימה.
יותר ילדים בתחבורה הציבורית משמעותם גם פחות מכוניות סביב בתי הספר, פחות עומס ופחות מצבי סיכון בשעות העומס.
העתיד הולך ברגל
אבל לא בכל מקום צריך אוטובוס. כאשר המרחק מאפשר זאת, הדרך הטובה ביותר לבית הספר יכולה להיות פשוט הליכה ברגל.
פרויקט „העתיד הולך ברגל” מציע להפוך את ההליכה לבית הספר לחלק מהשגרה: יצירת מסלולים בטוחים, עידוד קבוצות הליכה וחיבור בין תלמידים, הורים ובית הספר.
אפשר ליצור "אוטובוס הולך" – קבוצה של ילדים שהולכת יחד במסלול קבוע, עם מבוגר מלווה.
כך הילד אינו לבד, ההורים מרגישים בטוחים יותר, והרחוב ליד בית הספר מתמלא בילדים שהולכים במקום במכוניות.
הרווח הוא כפול: גם בריאות ופעילות גופנית לילדים וגם פחות כלי רכב בסביבת מוסדות החינוך.
אבל כדי שילדים יוכלו ללכת לבית הספר, חייבים לתת להם דרך בטוחה ללכת בה: מדרכות רציפות, מעברי חצייה בטוחים, האטת תנועה, מעברים מוגבהים, איי תנועה, שיפור שדה הראייה והפחתת מהירות כלי הרכב.
קורקינטים ואופניים חשמליים: בתי הספר חייבים לדבר גם עם ההורים
הנתונים לגבי הקורקינטים החשמליים צריכים להדאיג במיוחד.
בחמש השנים האחרונות נפגעו בסביבת מוסדות החינוך 759 ילדים ובני נוער שרכבו על קורקינט חשמלי, לעומת 182 בתקופה הקודמת – עלייה של 317%. מספר הפצועים קשה זינק ב-463%.
זה הזמן לומר דברים בצורה ברורה.
בתי הספר צריכים לשלוח להורים הודעות מסודרות, קבועות וברורות על כללי הבטיחות והחוק. לא מספיק להזהיר את הילדים. צריך לדבר עם ההורים.
המסר צריך להיות חד: לא מאפשרים לילד לרכוב על כלי חשמלי בניגוד לחוק.
הרכיבה על אופניים חשמליים וקורקינט חשמלי מותרת מגיל 16 ומעלה, והרכיבה כפופה לכללי החוק, ובהם חובת קסדה וכללים הנוגעים למקום הרכיבה.
גם כלי חשמלי שאינו רשום כנדרש או שאין לו לוחית זיהוי כנדרש בחוק אינו צריך להיות בדרך לבית הספר.
המסר להורים צריך להיות פשוט: אל תאפשרו לילדיכם לעבור על החוק כדי להגיע מהר יותר לבית הספר.
לא רוכבים מתחת לגיל המותר. לא רוכבים על כלי שאינו עומד בדרישות החוק. לא רוכבים בלי קסדה. ולא הופכים את הדרך לבית הספר למרוץ.
האחריות היא של כולנו
הנתונים אינם צריכים להוביל אותנו למסקנה ש"ילדים צריכים להיזהר יותר". הם צריכים להוביל אותנו למסקנה שאנחנו צריכים לבנות להם דרך בטוחה יותר.
הורים יכולים לחנך. מורים יכולים להסביר. ילדים יכולים להיזהר. אבל אם מכוניות רבות בסביבת בית הספר- הילדים והילדות חשופים יותר.
אז מה לעשות בפועל:
הרשויות – צריכות ליצור תשתית בטוחה ולהאט את התנועה ולהגדיל השטח המוקצה למדרכות, שבילי אופניים והצבת תחנות אוטובוס בקרבה לבתי הספר.
בתי הספר – צריכים לחנך לבטיחות ולפעול באופן קבוע מול ההורים. חינוך מעשי מעבר לחציית כבישים, אלא גם שיעורי רכיבה בטוחה באופניים, בחירת המסלול הבטוח לבית הספר והתנסות בנסיעה בטוחה בתחבורה הציבורית. כל אלה גם יסייעו בהפחתה של מכוניות בסביבת בתי הספר.
ההורים – ללוות את ילדיהם ברגל, ברכיבה או בתחבורה ציבורית אל בית הספר עדי שירכשו המיומנות לעשות זאת לבד. בנוסף להפסיק לעודד, גם בעקיפין, רכיבה בניגוד לחוק ולהעדיף הליכה ותחבורה ציבורית כאשר הדבר אפשרי.
הנהגים – לנסוע במהירות של עד 30 קמ"ש בסביבת בתי הספר.
והילדים – צריכים לקבל את הכלים להגיע לבית הספר בבטחה ובעצמאות.
הדרך לבית הספר היא חלק מהחינוך
הדרך לבית הספר אינה רק הדרך אל השיעור הראשון. היא חלק מהחיים של הילד.
זו הזדמנות ללמד עצמאות, אחריות, התמצאות במרחב, שימוש בתחבורה ציבורית, הליכה בטוחה וכיבוד החוק.
אם נשלב בין „רב־קו לכל ילד וילדה”, „העתיד הולך ברגל”, תשתיות בטוחות ואכיפה של חוקי הרכיבה – נוכל להתחיל לשנות את המציאות.
המטרה צריכה להיות ברורה:
פחות מכוניות בשערי בתי הספר.
יותר ילדים שהולכים בבטחה.
יותר ילדים שמשתמשים בתחבורה הציבורית.
רכיבה רק בהתאם לחוק.
ותשתיות שמגינות על ילדים גם כשהם טועים.
כי אף ילד לא צריך לסכן את חייו בדרך לבית הספר.
מקור לנתוני התאונות: פרויקט ynet „הכבישים המסוכנים בדרך לבית הספר”, המבוסס על נתוני הלמ״ס. הנתונים והטענות המשפטיות בנוגע לרכיבה יש לאמת מול המקורות הרשמיים העדכניים לפני פרסום.
